פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר נו א
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
המארס אשה, ושהה כמה שנים, ותבעה לנשואין והרי היא נערה, נותנים לה י"ב חדש מיום התביעה לפרנס את עצמה ולתקן מה שהיא צריכה לה, ואח"כ תנשא (משנה בכתובות נז,א). תבעה אחר שבגרה, נותנים לה שנים עשר חדש מיום הבגר. וכן אם קדשה ביום הבגר, נותנין לה שנים עשר חדש מיום הקדושין, שהוא הבגר. קדשה אחר שבגרה, אם עברו עליה שנים עשר חדש בבגרותה ואח"כ נתקדשה, אין נותנין לה אלא שלשים (נז,ב) מיום התביעהא (רמ"ה ורא"ש, דלא כרש"י). וכן המארס את הבעולה, נותנין לה שלשים (משנה) מיום התביעה (רמ"ה).
א. בוגרת: כתובות נז,ב: נותנים לה שלושים יום (אם עברו י"ב חודש משבגרה).
רש"י: משעת הקידושין. הב"ש ציין שרש"י חולק.
רמ"ה,רא"ש,שו"ע: משעת התביעה להינשא.
כשנתקדשה לפני שבגרה: תוס': מונים י"ב חודש משעת תביעה אע"פ שתבעה לאחר שבגרה.
רמב"ם,טושו"ע: גם בכך מונים משעה שבגרה (ולאחר מכן נותנים שלושים יום מהתביעה[1]). הב"ש ציין שהתוס' חולקים.
מתוך הספר יאיר השולחן
הערות שוליים
- ↑ אמנם השו"ע הזכיר שמחכים לפחות ל' יום מיום התביעה רק לגבי נתקדשה לאחר בגרות ולא לגבי נתקדשה לפני בגרות ותבעה לאחר בגרות, אך פשוט שגם בכך מחכים שהרי לא יתכן שתצטרך להינשא מיידית, וכן מבואר במ"מ.