פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עו יב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־18:32, 14 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר עו יב

סעיף יב

האשה שנדרה נדר של עינוי נפש, או מדברים שבינו לבינה, שיכול להפר, ואמר לה: אני מיפר לך ע"מ שתאמרי לפלוני מה שדברנו יחד בדברים של שחוק שאדם מדבר על עסקי תשמיש, או על מנת (שתתהפך לאחר התשמיש ולא תתעבר) (טור), (או על מנת) שתעשה מעשה שוטים, כגון שתמלא י' כדי מים ותערם לאשפה וכיוצא באלו, יוציא מיד ויתן כתובה (משנה כתובות עא,ב וגמ').

משנה כתובות עא,ב: אמר לה ע"מ שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך, או שתהא ממלאה ומערה לאשפה יוציא ויתן כתובה.

הרמב"ם כתב המשנה כלשונה ואילו הטור כתבה כמובא בשו"ע, שהאשה נדרה נדרים שיכול הבעל להפר והוא קיים לה על תנאי. הב"י כתב שגם ברמב"ם יש להעמיד כפירוש הטור, אמנם הח"מ והב"ש כתבו שהרמב"ם לא פסק את דברי הגמ' שבעל המקיים נדרי אשתו חייב לגרשה משום ש"מיסנא סני" לה. עוד כתב הח"מ, שמוכח מכאן שעל כל הנדרים שיכול להפר (נדרי נפש ודברים שבינו לבינה) אם קיים צריך להוציא ולתת כתובה, ולא כדברי הפרישה (סי' עד) שרק על נודרת מתשמיש שייכת הסברא "מיסנא סני" (בכך יישב הפרישה גם את הרמב"ם מהגמ').

מתוך הספר יאיר השולחן