פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צא א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צא א

סעיף א

אשה שהכניסה^א שטר חוב לבעלה וחזרה ומחלתו, אינו מחול, מפני שידו כידה (כתובות פה,ב). הגה: ולכן אינה נאמנת ג"כ לומר: פרוע הוא^ב (נ"י פ' הכותב). והוא הדין מלוה על פה אינה יכולה למחול^ג (ב"י בשם רבינו ירוחם).

א. הכניסה: מבואר בשו"ע חו"מ סו,כח שמדובר אפילו בנכסי מילוג.

ב. לטעון פרוע: ח"מ,ב"ש – דוקא כשיש נאמנות אינה נאמנת, אחרת היא מתחייבת בשבועה ללווה, ואז בעלה לא יכול לחייבה להישבע לשקר לפי טענתה, וממילא לא יכול לתבוע את הלווה.

ג. מלווה ע"פ: ב"ש – אמנם אינה יכולה למחול אך כאן נאמן הלווה לטעון שפרע, ותוך הזמן אינו יכול אך מובאת מחלוקת בחו"מ סי' עח,ב אם יכול לדרוש שבועה מהמלווה^[1], ולדעות שאפשר ממילא לא יוכל הבעל לתבוע הלווה משום שאינו יכול לדרוש מהאשה להישבע לשקר לפי טענתה. הב"י והרמ"א שם הכריעו שאינו יכול לדרוש שבועה.

מתוך הספר יאיר השולחן

הערות שוליים