דרשני:דיני כוס של ברכה למעשה (עמיחי בוירסקי)

רבים מאיתנו מכירים את הברייתא ברכות נא א: "עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה", אך האם אנו זוכרים את כל עשרת הדברים? האם יש מצב שיש יותר מעשרה דברים? ובנוסף, האם כולם נפסקו להלכה? והאם נפסקו באותה רמת חיוב?

במאמר שלפנינו ננסה לתת תמונה בהירה יותר בעניין כוס הקידוש, בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד". בחלק הראשון נביא את הגמרא ופסקי הראשונים, ובחלק השני נבאר כל דין בנפרד ונפרט מה נפסק בו למעשה.

מהי כוס של ברכה?

רש"י בברכות (שם) מפרש כוס של ברכה - "כוס של ברכת המזון".לעומתו, הרי"ף והרמב"ם פוסקים להלכה שברכת המזון לא טעונה כוס וכפי שפוסק השו"ע אורח חיים קפב א ואם כן כיצד ניתן לומר שכוונת הגמרא בכוס של ברכה היא כוס של בהמ"ז?

אכן מכוח קושיא זו המגיד משנה בהלכות קידוש הלכות שבת כט ז מסביר שלדעת הרמב"ם כוס של ברכה היא בראש ובראשונה כוס של קידוש ולכן אין להקשות עליו מכוס של ברכת המזון כדברי רש"י.

אך נראה לומר שגם לדעת רש"י לא מסתבר שכוס של ברכה היא רק כוס בהמ"ז. הגמרא פסחים קה ב קובעת שהמושג כוס של ברכה מתייחס גם לכוס של קידוש והבדלה. שכן אומרת הברייתא על העושה סעודתו סמוך להבדלה שאם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר ברכת המזון והיא מכנה גם את כוס ההבדלה וגם את כוס ברכת המזון ככוס של ברכה. ממילא, נראה לומר שלדעת כל הראשונים כל הדינים המוזכרים בגמרא ביחס לכוס של ברכה קשורים גם לכוס הקידוש וההבדלה. כדברים אלו פסק גם השו"ע אורח חיים ראע א שכוס של קידוש "טעון כל מה שטעון כוס של ברכת המזון".

מה טעונה כוס של ברכה?

בגמרא ברכות נא א מובאים עשרה דברים שיש לעשות בכוס של ברכה: "אומר רבי אבהו ואיכא דמתני לה בברייתא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה: מודח מבפנים. שטוף מבחוץ. עיטור. עיטוף. מקבלו בשתי ידיו. נוטלו בימין. מגביה טפח. נותן עיניו בשעת הברכה. חי וימזוג אח"כ. מלא. וי"א אף משגרו לאשתו... אומר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה דברים בלבד הדחה ושטיפה חי ומלא".

יש לשאול מספר שאלות על דברי בגמרא:

• האם אכן כל העשרה באותה רמת חיוב? יש לציין שבחלק מהדברים הגמרא הביאה אסמכתא מפסוקים ובחלק לא וכפי שנביא לקמן בהלכה למעשה.
• עוד קשה הרי רבי יוחנן עצמו בהמשך הגמרא אומר "ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין?" עפ"ז אומר רב אשי מכיוון שראשונים לא הכריעו אנו נחמיר בדבר.
• אם כל העניין של נוטלו בימין לא נפסק להלכה מה רע בכך שיסייע בשמאל?
• עוד יש לשאול מה נפסק בדין של היש אומרים – משגרו לאנשי ביתו. מכיוון שדווקא לדין זה מביאה הגמרא חיזוק מרב נחמן ששלח את הכוס לילתא אשתו?

1. הרא"ש משיב על כך – רבי יוחנן לא בא לשלול אלא עיטור ועיטוף. אמנם ההלכות האחרות נדרשות מפסוקים או מתקבלות מסברא (וכפי שיפורט בחלק השני) ולכן אין עליהם מחלוקת. 2. בדעת הרמב"ם: מצד אחד פסק בהלכות ברכות ארבעה דברים של רבי יוחנן. ומאידך גיסא פסק בהלכות שבת 7 דברים - שהוסיף אוחזו בימין ומגביהו טפח ומשגרו לבני ביתו?

אולי ניתן לומר שבבהמ"ז שלא טעונה כוס לשיטתו פסק רק את הארבעה שהם לעיכובא וכרבי יוחנן. ואילו בקידוש שם הכוס היא חובה הוסיף עוד הלכות שאינם לעיכובא.

שוב ראיתי ב 'מרכבת המשנה' שחילק כך. והוסיף וביאר ע"פ הירושלמי ששאלת הראשונים מהו ששמאל תסייע לימין – נשאלה מלכתחילה רק על כוס של קידוש. כך שאין סתירה בתוך דברי רבי יוחנן . מכאן מבואר מדוע הוסיף הרמב"ם דווקא שלושה דינים אלו בכוס של קידוש: נוטלו בימין- כפי שאמר רבי יוחנן שלא יסייע בשמאל. מגביהו טפח – נלמד מכך ששאלו האם שמאל יכולה לסייע, הרי שהוא מגביהה אחרת לא הייתה צריכה סיוע. משגרו לאנשי ביתו- הלכה זאת פוסק הרמב"ם ע"פ הסיפור של רב נחמן ששיגר את הכוס לילתא. לכן, אע"פ שאמר רבי יוחנן אין לנו לא ארבעה וכו' מה שהוסיפו היש אומרים כן נפסק להלכה ע"פ מעשה רב. 3. הגר"א הלך בדרך אחרת וחילק בין הארבעה דברים שהם לעיכובא, לעומת הדברים האחרים שהם למצווה בעלמא. ובזה אולי נכון לומר שתלוי במנהג האם התקבל או לא, וכפי שנראה קצת מדברי הרא"ש שכתב בסוף דבריו "ובכל הנך רגילין האידנא אף בפריסת סודר שלא יברך בגילוי הראש". למעשה כבר קדם לגר"א רבנו יונה (ברכות שם) שהבין שיש חמישה לעיכובא והשאר למצווה. ארבעה שאמר רבי יוחנן ונוטלו בימין שבזה חששה הגמרא לחומרא שלא לסייע בשמאל. אבל הדברים האחרים, אע"פ שבחלקם מצינו בגמרא אמוראים שנהגו כך – אין זה אלא להידור מצווה. הכרעת השו"ע היא ע"פ שיטת הרא"ש.

סיכום השיטות

סיכום השיטות בפסיקת ההלכה בכוס של ברכה - ירושלמי שיטה עצמאית. עיטור מודח ומלא. - הגאונים פסקו עשרה דברים. - הרמב"ם בהלכות ברכות פסק ארבעה דברים כרבי יוחנן. אולם בקידוש (כט מהל' שבת) הוסיף נוטלו בימין. מגביהו טפח ומשגרו לאנשי ביתו. - הרא"ש פסק שמונה מלבד עיטור ועיטוף. וכך פסק בשו"ע. - רבנו יונה פסק ארבעה דברים + אוחזו בימין וכדברי רבי יוחנן אנו אין לנו וכו'. גר"א משנ"ב – ארבעה לעיכובא והשאר למצווה.

פסיקה למעשה

1. חי. פירוש: ללא מים. לדעת השו"ע ע"פ הריף: אולם ימזוג בברכת הארץ. שזוהי מצווה מן המובחר. נראה שבקידוש לא צריך למזוג. ואילו לדעת הרמ"א ע"פ הטור: היינות שלנו אינם חזקים ואינם צריכים מזיגה במים. מקור: ברייתא של עשרה דברים. רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד. טעם: היין המזוג מובחר יותר. (ברכות נ:). נפסק להלכה: לא הוזכר בפוסקים לגבי קידוש .

2. הדחה. פירוש: ניקיון של הכוס מבפנים. מקור: ברייתא של עשרה דברים. רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד. נפסק להלכה: כן. (שו"ע קפב) רמת החיוב: מעכב. (גר"א. משנ"ב). פרטים נוספים: אם הכוס נקייה אין צורך (תוספות. שו"ע). ניתן לנקות במפית בלי מים (משנ"ב) .

3. שטיפה. פירוש: שטיפת הכוס מבחוץ. מקור: ברייתא של עשרה דברים. רבי יוחנן אין לנו אלא ארבעה בלבד. נפסק להלכה: כן. רמת החיוב: מעכב. פרטים נוספים: אם הכוס נקייה אינו צריך. ניתן לנקות במפית. הכול כמו בהדחה.

4. מלא. פירוש: הכוס תהיה מלאה עד שפתה אפילו היא גדולה משיעור רביעית. מקור: ברייתא של עשרה דברים. רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד. נפסק להלכה: כן. (רמ"א) רמת החיוב: לא מעכב. (משנ"ב) פרטים נוספים: יש דעות בפוסקים האם לתת יין עד כדי כך שיישפך מהכוס. (משנ"ב. ילקו"י)

5. עיטור. פירוש: 2 פירושים בגמרא: או שהמברך מוקף בתלמידים, או שהכוס מוקפת בכוסות. מקור: ברייתא של עשרה דברים. נפסק להלכה: לא הוזכר בפוסקים.

6. עיטוף. פירוש: מתעטף בבגד בשעת הברכה. גופו או ראשו. מקור: ברייתא הנ"ל. רב פפא ורב אסי נהגו כך. נפסק להלכה: כן. אע"פ שלא נפסק בשו"ע. מ"מ נהגו לכסות הראש בשעת הברכה. (ילקו"י ע"פ הרא"ש). עוד ראוי לשים את המגבעת והחליפה בשעת הברכה (משנ"ב. שש"כ). רמת החיוב: מגבעת ובגד עליון ודאי לא לעיכובא. כיסוי הראש – חובה. פרטים נוספים: מי שלא הולך עם מגבעת וחליפה ביום יום לא צריך להקפיד בשעת הברכה (פנה"ל).

7. נוטל בשתי ידיו. פירוש: לפני הקידוש יאחז הכוס בשתי ידיו. מקור: ברייתא הנ"ל. "שאו ידיכם קדש וברכו את ה" (גמרא). טעם: מראה חביבות. (ט"ז). נפסק להלכה: כן. שו"ע. רמת החיוב: לא מעכב. הידור מצווה.

8. אוחזו בימין. פירוש: בזמן הקידוש. מקור: ברייתא הנ"ל. רבי יוחנן . טעם: היד החשובה. נפסק להלכה: כן. שו"ע. רמת החיוב: לא מעכב. הידור מצווה. פרטים נוספים: יד שמאל לא תיגע בכוס לסייע. אבל יכול להניחה תחת יד ימין (רמ"א). יעטר האצבעות סביב הכוס (של"ה. משנ"ב). איטר יאחז בשמאל (שבה"ל. שו"ע). לא ישים כפפות או חציצה אחרת בין ידו לכוס (משנ"ב).

9. מגביה טפח. פירוש: בגמרא טפח מהקרקע. ואצלנו טפח מהשולחן. (טור). מקור: ברייתא הנ"ל. טעם: "שאו ידיכם קדש וברכו את ה" (גמרא). כדי שכל המסובין יסתכלו בו (טור). נפסק להלכה: כן. שו"ע. רמת החיוב: לא מעכב. הידור מצווה.

10. נותן עיניו בו. פירוש: בשעת הקידוש יסתכל על הכוס. מקור: ברייתא הנ"ל. טעם: כדי שלא יסיח דעתו מהכוס בשעת הברכה (גמרא). נפסק להלכה: כן. שו"ע רמת החיוב: לא מעכב. הידור מצווה. פרטים נוספים: לרמ"א יזהר מראש לקחת כוס רחבה ניתן לראות את היין שבתוכה (רמ"א). משנ"ב – די שיתסכל בכוס עצמה. אם צריך להסתכל בסידור – טוב שיקרב הסידור לכוס שיוכל לראות שניהם (פנה"ל).

11. וי"א אף משגרו לאשתו. פירוש: ייתן לאשתו לשתות מכוס הברכה. מקור: ברייתא הנ"ל. רב נחמן שלח לילתא אשתו. טעם: כדי שאשתו תתברך (גמרא). נפסק להלכה: כן. שו"ע. רמת החיוב: ודאי לא מעכב. פרטים נוספים: אף אם לא אכלה עימהם ישלח לה (משנ"ב).

אם יש עוד אורחים ייתן גם להם לשתות (משנ"ב).

ברש"י כתוב לתת דרך דורון וחשיבות.

דינים נוספים בכוס של ברכה

1. שלם:

לחזר אחר כוס שלם (שו"ע ג) בגוף הכוס שלא יהא שבר, ובשפה אפילו לא חסרון (טור. משנ"ב).

- כמו כן שלא יהא סדוק (אליה רבה. משנ"ב). - לכתחילה שלא יהא שבר אפילו בבסיס שלא בגוף הכוס (שם). - כל עוד מחזיק רביעית כשר בדיעבד. (פמ"ג. שעה"צ שם). - ואם הבסיס שבור כך שלא יכול לעמוד צ"ע. (שעה"צ).

2. שלא יהא פגום:

כוס של ברכה צריך שלא יהא פגום. ואם טעמו פגמו. אפילו אם שתה מהבקבוק פגם את כל הבקבוק. (פסחים קו. שו"ע קפב. ג)

- אולם אם מזג לכוס הפגום יין או מים תקנו. (ירושלמי. רא"ש שם. שו"ע שם. ו). אם היו כוסות המסובים פגומים יתקנם ע"י שישפוך מכוס המקדש לפני ששתה לתוכם (רא"ש. שו"ע רעא. יז). אבל כ"ז למצווה שמעיקר הדין המסובים כלל לא צריכים לשתות (משנ"ב). - בשעת הדחק מברכין על כוס פגום. (רשב"ם שם. שו"ע קפב ז).