פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ל

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:48, 14 בפברואר 2019 מאת Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ ל

סעיף ל – קריעה על קטן

שבת קלו ע"א

בריה דרב דימי בר יוסף אתיליד ליה ההוא ינוקא, בגו תלתין יומין שכיב. יתיב קמתאביל עילויה. אמר ליה אבוה: צוורוניתא {"מטעמים שמאכילין את האבל" (רש"י)} קבעית למיכל? אמר ליה: קים לי ביה {ידוע וברור לי} שכלו לו חדשיו.


  • קטן עד שלושים יום, שלא ידוע אם כלו חודשיו: (ב"י, ט"ז ס"ק יז)
  • י"א (מובא ברמב"ן) – קורעים עליו, למרות שבאבלות הלכה כדברי המיקל, אבל בקריעה חייב.

  • רמב"ן וטור – לא קורעים עליו, שלפני ל' יום יש ספק אם כלו חודשיו, וכיוון שהקריעה מדרבנן, ספק דרבנן לקולא.

    • הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "קטן דלא קים לן ביה שכלו לו חדשיו, שמת בתוך ל' או אפילו ביום שלשים - אין קורעין עליו {משום שקריעה היא מדרבנן (ט"ז ס"ק יז)}".
    • וכתב הש"ך (ס"ק מג) ע"פ הב"י, שאם ודאי לו שכלו לבנו חודשיו (כגון שבעל ופירש[1]) - חייב לקרוע ולהתאבל אף אם מת בתוך שלושים (כדלקמן סי' שעד סע' ח).

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים

  1. שבעל פעם אחת ופרש מאשתו ולא שימש עימה, ויודע בדיוק מתי בעל, וחישב שכלו לתינוק תשעה חודשים.