פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שנא ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב – קבורה בטלית
מסכת שמחות פרק יב הלכה יא
אבא שאול בן בטנית היה אומר לבניו, קברו אותי תחת מרגלותיו של אבא, והתירו תכלת מטליתי.
מנחות מא ע"א
אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל: כלי קופסא {"טליתות הראויין לציצית אף על פי שמקופלת ומונחת בקופסא" (רש"י)} חייבין בציצית {"דהואיל ועומדת היא להתכסות בה" (רש"י)}. ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו {לתכריכין} שפטורה {מציצית}, מ"ט? (דברים כב) "אשר תכסה בה" אמר רחמנא האי לאו לאיכסויי עבידא.בההיא שעתא {שמלבישים את המת} ודאי רמינן ליה {מטילים בבגד ציצית}, משום (משלי יז) "לועג לרש חרף עושהו" {שנראה כלועג למת שכעת הוא אינו יכול לקיים מצוות}.
- כיצד יש לקבור את המת: (ב"י, דר"מ ס"ק א, ש"ך ס"ק ב)
רמב"ן – יש לקבור את המת בטלית עם ציציות.
אור זרוע וראבי"ה – מי שבחייו לבש ציצית, משאירים לו את הציצית בבגדו. ומי שלא, מסירים לו את הציצית.
מרדכי – טוב להסיר את הציציות מהטלית, ולקושרן באחד מכנפות הטלית.
רבנו יצחק בן מלכיצדק – נוטלים את הטלית מהמת קודם הקבורה.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "אין קוברין את המת, אלא בטלית שיש בו ציצית".
- אך הרמ"א פסק כמרדכי: "וי"א דאין צריך ציצית. ונהגו לקברו בציצית, אך שפוסלין תחילה הציצית, או כורכין אחד מן הכנפות".
- והב"ח כתב שאין לפסול את הציצית, אלא יש לקושרן ולכסותן תחת הכנפות. וכ"פ הש"ך.
- כתב שו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' קסו, הובא בפת"ש ס"ק ג) שמותר להלביש את המת אף בטלית שלא השתמש בה בחייו.
- וכתב גשר החיים (ח"ב עמוד קכד) שהמנהג היום לכסות את המת בטלית, ולקשור כנף אחד בקשר עניבה, ולפני הקבורה מסירים את הטלית. ואישה מכסים בפרוכת מיוחדת של החברה קדישא, ומסירים אותה לפני הקבורה.
- והחזו"ע (אבלות ח"א עמ' שג) כתב: "כשמוציאים את המת צריך לכסותו בטלית גדול עם ציצית כהלכה. ולקוברו בטלית שיש בו ציצית. אך המנהג להסיר הטלית לחוץ בשעת הקבורה. והאישה מכסים אותה בפרוכת המיוחדת לכך".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים