פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שנג ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שנג ו

סעיף ו – מילה לתינוק שמת

• כתב השו"ע ע"פ רב נחשון גאון: "תינוק שמת קודם שנימול – מוהלין אותו על קברו, בלא ברכה, וקוראין לו שם^[1]".

• וכתב באר הגולה (סי' רסג סע' ח) בשם הכל-בו, שמלים את התינוק ע"מ להסיר חרפתו.

• וכתב הנשמת אברהם (ח"ב עמ' שמ, יו"ד סי' רסג אות יד) בשם הגרש"ז אויערבאך (שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' צו אות ב) שנהגו ליתן לתינוק "שם לא מצוי כמו מתושלח או מהללאל, כי יש שמקפידים לא לקרוא לאח על שם אחר שנפטר, והדבר טעון בירור".

• וכתב בשו"ת כנסת יחזקאל (סימן מד) שאם שכחו למולו יש לפתוח את הקבר וימולוהו, ויחזרו לקוברו. אולם אם עברו כמה ימים מהקבורה ויש חשש לניוול המת אם יפתחו הקבר, אין לפתוח הקבר.

• וכ"כ הילקוט יוסף (שובע שמחות פט"ז סע' יז) ע"פ גשר החיים (ח"א פט"ז סע' ג אות ב עמ' קמו): "תינוק שמת קודם שיגיע להיות בן שמונה ימים - מלין אותו קודם הקבורה בצור או בקנה, וכמובן אין מברכים על מילה זו, אבל נותנין לו שם כדי שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים. אולם אין צריך לעשות פריעה".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים