פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעד ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד – על מי מתאבל האבל
מועד קטן כ ע"ב
ת"ר: כל האמור בפרשת כהנים שכהן מיטמא להן, אבל מתאבל עליהן, ואלו הן: אשתו, אביו, ואמו, אחיו {מאביו}, ואחותו {הבתולה מאביו}, בנו, ובתו, הוסיפו עליהן {מדברי סופרים, שמתאבל על אף שהכהן לא נטמא להם:} אחיו, ואחותו הבתולה, מאמו {כשהם לא מאביו}, ואחותו נשואה בין מאביו בין מאמו {נחלקו הראשונים לקמן באיזה אופן מתאבל לאחותו הנשואה}.
- וכ"פ השו"ע: "כל הקרובים שהכהן מיטמא להם, שהם: אביו, ואמו, ובנו, ובתו, ואחיו, ואחותו מאביו הבתולה, ואשתו - מתאבלים עליהם {להלן יובא על אלו אחים מתאבלים מדרבנן}".
- על איזו אחות נשואה שנפטרה צריך אדם להתאבל: (ב"י)
רבנו יואל – אחותו הנשואה שהיא גם מאביו וגם מאמו.
הגהות מיימוניות ומרדכי – אחותו הנשואה אפילו שהיא רק מאביו או רק מאמו.
- הכרעה: השו"ע פסק כהגהות מיימוניות וסיעתו: "ועוד הוסיפו עליהם: אחיו מאמו, ואחותו מאמו, בין בתולה בין נשואה, ואחותו נשואה מאביו, שמתאבלים עליהם אף על פי שאין כהן מיטמא להם".
- סיכום אופן החיוב להתאבל על אחותו:
| אחותו מאביו ואמו | אחותו מאביו | אחותו מאמו | |
|---|---|---|---|
| אחותו הבתולה | מדאורייתא | מדאורייתא | מדרבנן |
| אחותו הנשואה | מדרבנן |
מחלוקת: ופסק השו"ע שמתאבלים מדרבנן |
מחלוקת: ופסק השו"ע שמתאבלים מדרבנן |
אבלות על אשתו – עיין לקמן סי' שצח סע' א
מסכת שמחות פרק ד הלכות ג-ד
אשתו ארוסה - לא מתאבל ולא אונן ולא מטמא לה, גרושה, אף על פי שיש לו בנים הימנה - לא מתאבל[1] ולא אונן ולא מטמא. אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט {שנישאו באיסור} - מתאבל ואונן ולא מטמא.
- כהן שנשא אישה גרושה או כה"ג שנשא אלמנה, האם מתאבלים עליהן: (ב"י)
מרדכי – מתאבלים עליהן, כדברי הברייתא, שאין זיקה בין דיני טומאה לדיני אבלות.
רמב"ן והרא"ש – לא מתאבלים עליהן כשם שאסור לו להיטמא להן. וביאר הב"י שפסקו כך מכיוון שהגמרא לא הביאה את דין התוספתא (ממסכת שמחות), ונראה שהאמוראים סברו שאין הלכה כן.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן וסיעתו: "וכשם שהוא מתאבל על אשתו, כך היא מתאבלת עליו. ודוקא אשתו כשרה ונשואה, אבל פסולה או ארוסה - לא".
- האם אבלות על אשתו ביום הראשון היא מדאורייתא או מדרבנן: (טור סי' שצח, ב"י סי' שצח סע' א)
ר"ת, ר"י ורא"ש – על כל המתים האבלות היא תמיד מדרבנן.
רמב"ם – אבלות על אשתו היא מדרבנן, אך אבלות על ששת קרוביו היא מדאורייתא ביום הראשון.[2]
רמב"ן – אבלות על אשתו הגדולה היא מדאורייתא (ביום הראשון), אך אבלות על אשתו הקטנה מדרבנן.
- הכרעה: נראה מדברי הב"י, שיש לפסוק כדברי הרמב"ן, שאולי גם הרמב"ם כך סבר.
- אך הרמ"א (סי' שצט סע יג) פסק כר"ת וסיעתו: "אין שום אבלות דאורייתא, וכן המנהג פשוט, ואין לשנות".
אבלות על שומרת יבם
- האם יבם מתאבל על שומרת יבמתו, והאם שומרת יבם מתאבלת על יבמה: (פת"ש ס"ק ב, רע"א שם)
שו"ת פרח מטה אהרן (ח"ב סי' ק) ושו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' א) – אינם מתאבלים זה על זה.
שו"ת משאת משה (יו"ד סי' כז) ורע"א – צריכים להתאבל זה על זה.
- הכרעה: היבי"א (ח"ו יו"ד סי' לה) פסק שאין היבם מתאבל על שומרת יבם שלו, וכן שומרת יבם לא מתאבלת על יבמה. וכ"פ בחזו"ע (אבלות ח"ב הל' טומאת כהנים סע' כח, עמ' עו): "יבמה הזקוקה ליבום שמתה - אינו מתאבל עליה". והוסיף בהערה (עמ' עט): "כ"ש לאחינו האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, שפסק מצות חליצה קודמת, ואין היבמה עומדת ליבום כלל". וכ"פ שו"ת בצל החכמה (ח"ו סי' צ).
אבלות על שאר קרוביו הפסולים
כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן והרא"ש: "אבל בנו, ובתו, ואחיו, ואחותו, אפילו הם פסולים - מתאבל עליהם, חוץ מבנו, ובתו ואחיו ואחותו משפחה וכותית - שאינו מתאבל עליהם".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים
- ↑ הב"י כתב שלדעת המרדכי מתאבל על גרושתו כשיש לו ילדים ממנה. אך במרדכי שלפנינו (מו"ק סי' תתקי) לא כתוב כפי שהבין אותו הב"י, אלא כך כתוב: "גרושה אף על פי שיש לו בנים ממנה - לא יתאבל עליה לא אונן ולא מטמא לה אלמנה לכ"ג וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט מתאבל ולא מטמא". ונראה שהייתה גרסה שונה ומוטעית לב"י, שכפי גרסתנו מופיע גם בתוספתא.
- ↑
כתב הב"י, שניתן להסביר את הרמב"ם כמו הרמב"ן, שאשתו גדולה היא מדאורייתא, אלא שכתב הרמב"ם: "מדברי סופרים" גם על אשתו גדולה, משום שהדרשה נלמדת מדברי סופרים.