פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעד י
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י – אבלות על רבו שלמדו חכמה
ירושלמי ברכות פ"ג ה"ה, דף ו ע"א
כהן מהו שיטמא לכבוד רבו? רבי ינאי זעירא דמך חמוי הוא הוה חמוי והוא היה רביה שאל לרבי יוסי, ואסר ליה. ר' יוסי נטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין. אמר לון רבי מנא חדא מן תרתי לא פלטת לכון אם אבילים אתם למה אכלתם בשר ולמה שתיתם יין, ואם אין אתם מתאבלים למה נטמאתם? {משמע שתלמיד צריך להתאבל על רבו}
מועד קטן כה ע"ב
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו רבו שלימדו חכמה - אינו יושב עליו אלא יום אחד.
וכ"פ השו"ע: "על רבו שלמדו חכמה נוהג דיני אנינות, אלא שמברך ומזמן. ומתאבל עליו בחליצת סנדל וכל דיני אבילות, יום אחד". וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א "דיני אונן" סע' ב, עמ' קכ).
והוסיף הרמ"א: "וכתב הב"י בשם רבי שמחה שצריך לשנות מקומו בבית הכנסת, מיהו במקצת היום סגי".
והוסיף הט"ז (ס"ק ה) ע"פ הרש"ל, שנכון לתלמידים להחמיר בבשר ויין כל אותו היום.
והש"ך (ס"ק י) הביא את דברי השו"ע, שהובאו לעיל (סי' רמב סע' כו): "אפילו בשמועה רחוקה קורע על רבו כשם שקורע על אביו".
אבלות על ת"ח מופלג בדורו
כתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני אונן" סע' ב, עמ' קכ): "ותלמיד חכם מופלג בדורו, אף על פי שלא למד ממנו כלום, ואפילו אינו גדול הדור – חשוב כרבו".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים