פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפט ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שפט ג

סעיף ג – בגדים מגוהצים ובגדי שבת לאבל

בגדים חדשים ומגוהצים תוך שבעה

מועד קטן כג ע"ב

ת"ר: כל שלשים {אחר השבעה} יום לגיהוץ {אסור ללבוש בגדים מגוהצים}, אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים יוצאין מתוך המכבש {כלי לגהץ בו את הבגדים}. רבי אומר: לא אסרו אלא כלים חדשים בלבד. רבי אלעזר בר' שמעון אומר: לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים בלבד. {משמע שתוך שבעה לכו"ע אסור לאבל ללבוש בגד מכובס (רמב"ן)}.

• וכ"פ השו"ע ע"פ רמב"ן: "אסור ללבוש תוך שבעה כלים חדשים {ואפילו שהם} צבועים, וישנים יוצאים מתחת המכבש".

אלו בגדים לובש בשבת שבתוך השבעה

• אלו בגדים אבל צריך ללבוש בשבת שבתוך השבעה: (פנ"ב סי' כ הע' ט, חזו"ע אבלות ח"ג עמ' פ)

• שו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תרצג), מג"א (סי' רסב ס"ק ב) ע"פ ספר הכוונות, ברכי יוסף (יו"ד סי' ת סע' ב) ומעשה רב (הל' תשעה באב סע' קצז) – צריך ללבוש בגדי שבת, שאם לובש בגדי חול יש בכך משום איסור אבלות בפהרסיא בשבת.

• רמ"א (יובא לקמן) וערוה"ש (סי' ת סע' ה) – לובש בגדי חול.

• מחצית השקל (סי' רסב ס"ק ב) בהבנת המג"א – "ישנה ללבוּשׁ אחר ממה שדרכו ללבוש בחול" אך לא בגדי שבת.

  • הכרעה: כתב הפני ברוך (סי' כג הלכה ד): "נוהגים להקל ללבוש בגדי שבת. וכן מקילין ללבוש כתובת העשויה לזיעה מכובסת. וטוב שילבשם אחר תחילה".
  • וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"ג דין אבלות בשבת הל' א עמ' פ): "האבל צריך להחליף בגדי חול בבגדי שבת". עוד כתב החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' רפז) שמותר לאבל לצחצח ולמשוח נעליו לכבוד שבת.

ממתי מחליף האבל בגדיו לכבוד שבת

• כתב האורחות חיים (ח"ב סי' ע הלכות אבל סעיף ו, עמ' תקסו): "אותן אבילים שמחליפין בגדיהם בשבת תוך ז' על אב ואם צריכין להזהר מאד שלא יחליפו מבעוד יום שלא יצטרכו לקרוע, ואם לא עשו כן - חייבין הן לקרוע".

• וכ"פ החזו"ע (ח"ג דין אבלות בשבת הל' א עמ' פ) כדעת הארחות שבת: "ויחליפם בשעה שמקבל שבת סמוך לשקיעת החמה, ואז ינעול מנעליו, והאישה תעשה כן אחר הדלקת הנרות".

לבישת בגדי אבלות וחליצת נעליים במוצ"ש שבשבעה

• כתב הילקו"י (ביקור חולים ואבלות סי' לד סע' ח) שאבל בתוך השבעה כשמתפלל בביתו במוצ"ש – יחליף בגדיו אחר תפילת שמונה עשרה, וכשמתפלל מחוץ לביתו – יחליף בגדיו כשיחזור לביתו.

• ובחזו"ע (ח"ג הל' יא עמ' צ) כתב שיקפיד להחליף בגדיו ולחלוץ מנעליו כשלילה ודאי, דהיינו 20 דקות אחר השקיעה.

• וכתב הפני ברוך (סי' כג סע' לב, עמ' רנה): "במוצאי שבת חולץ מנעליו "אחר ברכו", ואם מתפלל לפני העמוד יחלוץ קודם "ברכו", ויאמר תחילה "המבדיל בין קודש לחול" בלא שם ומלכות. ויש נוהגים שמאחרים להתפלל... ואומרים "המבדיל בין קודש לחול", ומחליפים בגדיהם וגם חולצים מנעליהם קודם ערבית".

לבישת בגדי שבת בתוך השלושים

• כתב הרמ"א ע"פ הכל-בו בשם המהר"ם (הובאו בב"י): "י"א דאסור ללבוש בגדי שבת תוך ד' שבועות הראשונים, אבל אח"כ מותר אפילו על אביו ואמו, וכן לעשות בגדים חדשים, אבל נהגו איסור כל י"ב חודש".

• וכתב הפנים מאירות (הובא בפת"ש ס"ק ג) שאשה שילדה בתוך 30 לימי אבלה, באותה שבת שמגיעה לבית הכנסת (שנהגו לעשותו כיו"ט לאשה) - מותרת ללבוש בגדי שבת, אך לא בגדי יו"ט (שהם מכובדים יותר). וגם אינה צריכה לשנות מקום מושבה בביה"כ באותה שבת.

• וכתב השבות יעקב (הובא בפת"ש ס"ק ג) שאישה שבימי אבלה יש לה פדיון הבן – יכולה בשעת הפדיון ללבוש בגדי שבת.

• אך ערוך השולחן (סימן ת סע' ה) כתב: "בתוך שלשים לובשים בגדי שבת". וכ"פ הפני ברוך (סי' כג סע' ד).

• וכתב החזו"ע (אבלות ח"ג דיני אבלות בשבת הע' א, עמ' פא): "לפי מנהג הספרדים שדין כיבוס הוא רק בתוך שבעה – אין שום מנהג לאסור בגדי שבת אחר שבעה".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים