פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר טו א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
אלו שאסורות מחמת ערוה, מהן מן התורה מהן דרבנן. אותן שהן מן התורה, אין קדושין תופסין בהן (יבמות כ,ב); ואותן שהם מדרבנן, קדושין תופסין בהםא וצריכות גט, וכן המקדש ספק ערוה צריכה גט.
א. קידש פסולה מדרבנן ובא אחר וקידשה:
טור: הפסולות מדרבנן אינן בני קידושין מדרבנן.
ב"י: תמה שהרי קידושין תופסים בהן.
ד"מ,ח"מ,ב"ש: תירצו שכוונתו שלחומרא אינם תופסים ונפק"מ שאם יבוא אחר ויקדשן צריכות גם ממנו גט. הד"מ הסתפק בכך להלכה ואילו הח"מ והב"ש פסקו כתירוצו שצריכות גם מהשני.
ח"מ: סייג שבמקרה שגם השני פסול מדרבנן ודאי שאין קידושי השני תופסים כלל ואינן זקוקות לגט ממנו.
ב"ש: גם בכך זקוקות לגט מהשני, כמוכח מסי' מב ששם כתב הב"י שאם קידש אחד בפני עדים הפסולים מדרבנן ואח"כ קידש אחר גם כן בפני פסולים מדרבנן קידושי שניהם תופסים.
ט"ז: אינן זקוקות לגט מהשני. אפילו במקרה שהשני אינו פסול כלל. והוכיח כן מדברי הטושו"ע בסי' מד,ז שהמקדש אחת מהשניות הרי אלו קידושין גמורים. הב"ש דחה שודאי אין כוונתם לומר שאין לחוש כלל לקידושי השני, כי אם כן יסתור לדברי הב"י בסי' מב לגבי המקדש בפני עדים הפסולים מדרבנן (ראה שו"ע מב,ה שמצריך גט מהשני).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.