פרשני:תנ"ך:ישעיהו א א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
פסוק א' כפתיחה לפרק או לספר כולו
על אף שנבואה זו מובאת בראשית הספר, נבואה זו איננה נבואתו הראשונה של ישעיהו מבחינה כרונולוגית. הנבואה הראשונה של ישעיהו היא המובאת בפרק ו' - "בשנת מות המלך עוזיהו...", שם ה' בוחר בו להיות שליח לומר את דברו לעמו.
על פי רש"י ומצודות פסוק זה הינו הקדמה לנבואה הקרובה, אשר מדברת על מלכות יהודה שבירתה ירושלים. בשונה מנבואות אחרות אשר נאמרו על עמים אחרים, כגון: "משא בבל..." ו"משא צור...".
הגר"א לעומתם ביאר כי פסוק זה הוא פתיחה כללית לכל נבואות ישעיהו, לומר - ישעיהו הוא נביא שהתעסק בעיקר בנבואות על מלכות יהודה שבירתה ירושלים, מאחר והיה גר בירושלים. בשונה מנביאים אחרים, למשל עמוס, שהתנבא בעיקר על מלכות ישראל שבירתה היתה בשומרון.
על יחוסו ותקופתו של ישעיהו
"בן אמוץ" - למדים על יחוסו המשפחתי, שהיה משבט יהודה וממשפחת המלוכה, שכן אומרים חז"ל כי "אמוץ ואמציה אחים היו". אמציה בן יואש היה אביו של עוזיהו, והיה מלך יהודה לפניו.
"בימי עוזיהו, יותם, אחז, יחזקיהו מלכי יהודה" - החל לנבא בימי עוזיה ונפטר בימי חזקיהו. סה"כ התנבא שמונים ושבע שנה, משנת ג' אלפים קמ"ב עד שנת ג' אלפים רכ"ח.