אחד בפה ואחד בלב

דיבור פה שלא לפי הכוונה האמיתית שבלב.

אדם האומר בפיו דבר מסויים ובו בזמן חושב בלבו לעשות אחרת, עובר על עשה, שנאמר (ויקרא יט, לו): "מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם", ודרשו חכמים: למה נאמר "והין צדק", והלא "הין" בכלל "איפה" הוא וכבר נאמר "איפת צדק", אלא לומר לך, שיהא הן שלך - צדק, ולאו שלך - צדק, שלא תדבר אחד בפה ואחד בלב.

המדבר אחד בפה ואחד בלב, הוא אחד מן השלשה שהקב"ה שונאם. וכתבו הראשונים: "אסור להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו, והעניין שבלב הוא הדבר שבפה... ומשאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה, אומר על לאו - לאו, ועל הן - הן, ומחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנהו".