פרשני:בבלי:בבא קמא עז א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

בבא קמא עז א

חברותא

פרה אדומה אחר שהוזה דמה, הרי היא מטמא טומאת אוכלין ואף שאסורה היא בהנאה ואפילו פדיון אין מועיל לה אחר שנזרק דמה,  1  ולדעת רבי שמעון כל שהיא אסורה בהנאה, אינה מטמאת טומאת אוכלין, והטעם:

 1.  על פי התוספות והראב"ד.
הואיל והיתה לה שעת הכושר משנשחטה, שהיתה ראויה בו לטמא טומאת אוכלין.  2 

 2.  פירוש: כיון שכבר נזרק דמה ואינה ראויה לפדיון, עד שאפילו "כל העומד לפדות כפדוי דמי" אין שייך בה, הרי שמן הדין לא היה לה לטמא טומאת אוכלין; והטעם שהיא מטמאת אינו אלא משום שהיתה לה שעת הכושר משנשחטה, כי אז היתה עדיין ראויה לפדיון, וכל העומד לפדות כפדוי דמי, וכדמפרש הגמרא ואזיל. ואם תאמר: למה לי למימר שהיתה לה שעת הכושר משנשחטה, והרי אף קודם שנשחטה היתה ראויה לפדיון, ונאמר: "כל העומד לפדות כפדוי דמי"! ? זה אינו, שהרי מחיים לא היתה ראויה ליטמא כלל, שאין טומאה לבעלי חיים מחיים, ואם כן "שעת הכושר" שלה הוא משנשחטה עד שנזרק דמה; נתבאר על פי הראב"ד.

דרשני המקוצר