מה מצינו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
מידה בתורה: כשם שמצינו בענין מסויים שיש בו דין מסויים ונוהג בו דין שני, אף בענין אחר שיש בו אותו דין מסויים, צריך לנהוג בו גם הדין השני.לדוגמא: כשם שמצינו ביין, שבא חובה - במנחת נסכים, ובא נדבה - שמתנדבים יין כמנחה בפני עצמה, אף שמן שבא חובה - במנחת נסכים, בא גם נדבה - שאפשר להתנדב שמן בלבד, בלי סולת, כמנחת נדבה בפני עצמה.רוב הראשונים סוברים שמידת "מה מצינו" היא בנין אב; ויש חולקים[1].
דרשה ד"מה מצינו" תלוייה בסברתם של חכמים מה התוכן המהותי שיש לדמותו במה מצינו מדבר לדבר, ומה אינו מהותי. בכל עניין אמרו חכמים לפי מה שנראה להם בסברתם מהותי לעניין הנידון, כל דבר לגופו[2]. דרשה מ"מה מצינו" אפשר לפרוך ב"פירכא כל דהוא",בשונה מקל וחומר שכדי לפורכו צריך פירכא חזקה[3].
הערות שוליים
- ↑ לדעתם, בנין אב הוא רק כשלמדים משני מלמדים (עי' ס' הכריתות בית ג').
- ↑ תוספות גיטין דף כא/ב מה ספר דבר שאין בו רוח חיים - לא בעי למימר מה ספר דבר הבא מב"ח כו' לאפוקי עלה וטבלא ופינקס אף ע"ג דבפ"ק דקידושין (דף יז.) גבי הענקה אמרי' דאי כתיב צאן ה"א דוקא ב"ח אין אבל גדולי קרקע לא שמא לא חשיב כל כך צד חשוב דבר הבא מב"ח כמו צד של בעלי חיים עצמו ועוד דהכל כפי מה שדומה לחכמים נקיט בכל א' ענין הראוי לו דבפ' בכל מערבין (עירובין דף כז:) נקט פירי מפרי וגידולי קרקע ובסוכה (דף יא:) מה חגיגה דבר שאינו מקבל טומאה [וגידולו מן הארץ] (ואינו אוכל):
- ↑ תוספות בב"מ דף ד. ד"ה "עד אחד יוכיח"