פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנח א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | הנחת דבר קר על קדירה חמה
הברייתא אומרת (נא:) שמותר להניח קדירה על גבי קדירה או מיחם על גבי מיחם או מיחם על גבי קדירה או קדירה על גבי מיחם. אלא שאסור להניח קדירה קרה כדי שתתחמם מחום התחתונה, אלא כדי שישמר חום העליונה (ע"פ ביאור רש"י). וכן מותר לטוח את פי הקדירה העליונה בבצק (ואין חוששים שיבוא לידי אפיה. ביה"ל).
הגמרא מספרת (מח.) שרבה נזף בשמש שהניח כלי עם מים קרים על גבי מיחם חם בשבת. וביאר שרק אם הכלי העליון עם מים חמים מותר להניחו על מיחם כי רק שומר את החום, אבל מים קרים אסור כי מוליד בהם חום (גם זה ע"פ רש"י שם).
הראשונים נחלקו מהו המעשה שעשה השמש, שבגללו רבה נזף בו (האם עניין הטמנה או עניין בישול[1]):
תוספות: אין איסור נתינה מחודשת במעשה הזה, שהרי התירו לתת מיחם על גבי מיחם בשבת, וכל החשש היה שמא ישכח ויתבשל העליון מחום התחתון (אבל רק שישמור חום מותר).
רבינו יונה: במעשה בגמרא מדובר שהכיסוי התגלה והיה מותר לשוב ולכסותו, אלא שרצה השמש לכסות איתו יחד את הכוזא של המים (משום שמותר להטמין את הצונן) ורבה אסר משום שאם מניח את הצונן על גבי קדירה אחרת הרי שיש בזה תוספת חום (למרות שהחום לא יגיע ליד סולדת[2]).
⤶ השו"ע פוסק בסימן שיח, ו שאסור להניח קדירה שיש בה תבשיל שאינו חם על גבי קדירה שיש בה תבשיל חם שיכול לחמם את העליון לשיעור יד סולדת (כתוספות). המשנ"ב מבאר (כאן) שהשו"ע אסר גם להטמין צונן בשבת עצמה משום שחום התחתון מוליד חום בעליון ואסור.
כל זה בשבת עצמה, אבל בערב שבת הראשונים מצמצמים את האיסור ומתירים:
טור: אין איסור הטמנה בזה מצד הטמנה בדבר המוסיף הבל (כי חומה הולך ומתמעט) ומותר מערב שבת.
☜ שו"ע: מותר להניח מערב שבת קדירה שיש בה דבר קר על גבי קדירה חמה (אפילו אם העליונה טמונה בבגדים (משנ"ב)), ואין זה כטומן בדבר המוסיף הבל (כי הקדירה התחתונה הולכת ומתקררת (משנ"ב[3])).
⤶ אבל אם הקדירה עומדת על גבי האש אסור להטמינה בבגדים (ביה"ל).
אסור להטמין בשבת עצמה כלי עם מים או תבשיל קרים על גבי קדירה חמה אפילו אם לא יוכל להגיע לחום של יד סולדת, כיוון שהתירו להטמין את הצונן רק להפיג צינתו אבל לא להוליד בו חום (משנ"ב[4]).
אסור להטמין כלי עם מים קרים בשבת בתוך כלי שיש בו מים חמים[5], אפילו אם לא יכול להגיע ליד סולדת בו משום שמכניס את כולו במים החמים (לדעת הרמ"א ברנג, א. ולדעת השו"ע שסובר שאפילו הטמנה מלמטה הוי הטמנה נראה שאסור אפילו אם חלקו בתוך המים). ואם יכול הצונן להגיע ליד סולדת, אסור אפילו אם אינו טמון בכולו (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑ למען סידור הדברים: סימן זה עוסק בדיני הטמנה, ופסק השו"ע כדברי רבינו יונה להתיר מבעוד יום ולאסור בשבת עצמה. ובסימן שיח שעוסק בדיני בישול פסק השו"ע לאסור כדברי התוספות מחמת חשש בישול. (ועיין שם במשנ"ב שהביא גם שם את האיסור להטמין בשבת עצמה כדברי רבינו יונה).
- ↑ אבל אם הקדירה גם חמה, מותר לשוב ולכסותה בשבת עצמה (אם רק שומר את החום) מאחר שזו הטמנת אגב ואין בה איסור, וכך פוסק המשנ"ב בסימן שיח ס"ק נא.
- ↑ ומה שכתב בית יוסף בסימן רנז שכירה קטומה נחשבת לדבר המוסיף הבל למרות שהיא הולכת ומתקררת, ואילו פה פסק שקדירה שעל גבי קדירה אחרת נחשב לדבר שאינו מוסיף הבל כיוון שהיא מתקררת, צריך לומר שחום כירה הוא גדול מאוד, אפילו כשהיא קטומה (ביה"ל).
- ↑
ועיין בביה"ל שהביא שהפרי מגדים רוצה להתיר את זה לפי דעת הבית יוסף, ודחה דבריו בביה"ל ולכן העתיק לדינא במשנ"ב לא כמותו.
- ↑
בשער הציון משמע שדבריו נוגעים גם במציאות שהמים החמים נמצאים בכלי שני. החזו"א (לז, לב) סובר שאין הטמנה באוכל והוכיח דבריו מהגמרא. אמנם רוב האחרונים חלקו והם סוברים שיש הטמנה באוכל וכדברי המשנ"ב. (שש"כ מב, הערה רמב. מנח"י ח, יז. שבה"ל ג, מז). אמנם לאשכנזים מותרת הטמנה במקצת ולכן כל ההקפדה היא רק שהמים לא יכסו את כל הכלי. אמנם לדעת הספרדים שהטמנה במקצת שמה הטמנה, יש מקום לאסור אפילו אם חלק מהכלי בתוך המים. אמנם הרב עובדיה (חזו"ע א, סו) הקל בנתינת בקבוק עם חלב לתוך כלי שני כיוון שלדעתו זה נחשב לדבר שאינו מוסיף הבל (נגד המשנ"ב שסובר שזה נחשב לדבר שמוסיף הבל).
עוד יש להדגיש, שכל זה רק בהטמנת כלי בתוך מאכלים, אבל אין איסור בעירבוב של מאכל בתוך מאכל אחר מצד הטמנה (משנ"ב בסימן שכו, ס"ק יג).