פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעט א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רעט א

סעיף א | מותר שמן שבנר

המשנה אומרת (מד.) שמותר לטלטל נר חדש אבל לא ישן ורבי שמעון מתיר לטלטל את כל הנרות חוץ מנר הדולק בשבת. הגמרא מביאה שלדעת רבי יהודה מותר לטלטל נר חדש ולא ישן, לדעת רבי מאיר מותר לטלטל כל נר חוץ מנר שדלק בבין השמשות שהוא מוקצה מחמת איסור שהוקצה לכל היום בביה"ש ולדעת רבי שמעון מותר לטלטל כל נר חוץ מנר הדולק.

הברייתא אומרת (שם) שמותר השמן שבנר ושבקערה אסור ורבי שמעון מתיר.

נחלקו רב אחא ורבינא (קנז.) בפסיקת ההלכה: אחד אמר שהלכה כרבי שמעון חוץ ממוקצה מחמת מיאוס, ואחד אמר שגם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כמותו חוץ ממוקצה מחמת איסור (שהוקצה בבין השמשות).

הגמרא בחולין אומרת (צג:) שבכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המקל.

רמב"ם, ר"ן וטור: אין הלכה כרבי שמעון במוקצה מחמת איסור, ולכן נר שדלק בבין השמשות וכבה במשך היום, אסור לטלטלו גם אחרי שכבה. (אבל במוקצה מחמת מיאוס הלכה כרבי שמעון ולכן מותר לטלטל נר של חרס חדש למרות שהוא מאוס (סימן שי, א)).

☜ שו"ע: נר שדלק באותה שבת אסור לטלטלו ולא להסתפק מהשמן שנשאר בו.

א. במקום שירא שאם ישאר הנר במקומו יראו אותו גוים ויש לו אימה מהם מותר לטלטלו (אחרונים ודלא כמג"א). ואם ירא שמא יכוהו או יפסידו ממונו מותר לכו"ע (פרי מגדים^[1]).

ב. נר שדלק בערב שבת הוקצה לכל היום כיוון שהוא היה בסיס לשלהבת שאסורה בטלטול. והשמן שבנר הוקצה גם מחמת בסיס וגם מחמת שהיה אסור להשתמש בו בזמן שהנר דלק שהרי המסתפק מהשמן חייב משום מכבה (משנ"ב). ובמקום שלא שייך איסור (כמו ביו"ט) שייך לאסור מצד מצווה (ביה"ל).

הערות שוליים