פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפד א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | סדר ההפטרה
הברייתא במגילה אומרת (כג.) שלא יפחתו מעשרים ואחת פסוקים בהפטרה. ואם העניין נגמר בפחות פסוקים, יכול לפחות מזה.
טור: תיקנו שלוש ברכות לפניה וארבע ברכות לאחריה כנגד הקוראים בתורה. (שהייתה פעם גזירה שלא יעסקו בתורה, ותקנו לקרוא בנביא ולעלות שבעה עולים, וכל אחד לא קרא פחות מג' פסוקים, ולכן כך נוהגים גם כשבטלה הגזירה (משנ"ב)).
☜ שו"ע: לא פוחתים מעשרים ואחת פסוקים אלא אם נגמר העניין בפחות.
רמ"א: ביו"ט שקוראים לחמישה עולים, מספיק בחמישה עשר פסוקים[1]*.
❖ הפטרה מתוך נביא מודפס
◄ לבוש: צריך לקרוא מתוך נביא הכתוב על קלף כספר תורה.
☜ כך הנהיג הגר"א. וכך ראוי לנהוג לכתחילה (משנ"ב).
◄ מג"א וט"ז: גם ספר מודפס כשר להפטרה.
☜ אין למחות ביד המקילים (שער הציון).
⤶ קריאה מתוך חומש שיש בו רק הפטרות:
◄ מג"א ואליה רבה: לא קוראים ממנו, אלא צריך שיהיה את כל הנביא בחומש.
◄ תוספת שבת ☜ ומשנ"ב: בדיעבד לא מבטלים את הקריאה אם אין להם.
❖ הפטרה ללא קריאה בתורה
☜ רמ"א בשם רמב"ן: לא קוראים בהפטרה אלא אם קראו בתורה בעשרה. ואם לא קראו, יכולים לקרוא אותה בלי ברכות (למרות שתחילת התקנה הייתה לקרוא בהפטרה בלי שקראו בתורה לפני כן, אחר שבטלה התקנה אין קוראים הפטרה בלי קריאת התורה לפני כן (ביה"ל)).
⤶ אם קראו בתורה ונמצא ספר תורה פסול, קוראים בכל זאת את ההפטרה. (משנ"ב).
אם ידעו שהספר פסול וקראו בו בלי ברכות שלא תשכח קריאת התורה,
◄ לפרי מגדים: קוראים הפטרה בברכות[2].
◄ לרעק"א וביה"ל: לא קוראים הפטרה בברכה.
אם אין עירוב באותו מקום ואי אפשר להביא את ספר ההפטרות, ילכו לבית שבו מונח ספר ההפטרות ויקראו שם בברכות, כיוון שהייתה קריאת התורה למרות שלא קראו באותו מקום (משנ"ב).
אם יצאו מקצתם באמצע ההפטרה לא מפסיקים. אבל אם יצאו בקריאת התורה, לא יקראו בנביא כי זה עניין אחר (ביה"ל).