פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ער ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | שבת שחלה אחרי יו"ט
רוקח, שבלי הלקט, כלבו וטור: נהגו שלא לומר במה מדליקין בשבת שאחרי יו"ט כי אז לא שייך לומר 'עשרתם וערבתם'. (ואף ייתכן שאין כל כך טרודים ולא צריך לומר את שלושת הדברים (בית יוסף)).
☜ שו"ע מביא דבריהם כ'יש שאין אומרים'.
⤶ וכן בשבת שחל בה יו"ט, משום לא פלוג (תוספת שבת).
❖ שבת חנוכה
◄ מהרי"א: נהגו שלא לומר 'במה מדליקין' בשבת חנוכה, מפני פסולי השמנים ששייכים בשבת ולא שייכים בחנוכה.
◄ בית יוסף: נהגו לאומרו, כיוון שבחנוכה כל השמנים כשרים משום שאסור להשתמש לאורה, ואם כך אין חשש שמא יבוא להטות הנר, וכן יש טעם להזכיר את שלושת הדברים אף בחנוכה.
☜ שו"ע: יש שלא אומרים בשבת חנוכה. רמ"א: נהגו שכן לאומרו בחנוכה. ובשבת חול המועד לא אומרים אותו וכן ביו"ט שחל בשבת.
⤶ וכן לא אומרים בשבת שחל בה יו"כ (משנ"ב).
סעיף ב | שבת שחלה אחרי יו"ט
רוקח, שבלי הלקט, כלבו וטור: נהגו שלא לומר 'במה מדליקין' בשבת שאחר יו"ט כי לא שייך לומר 'עשרתם וערבתם'. (אך טעם זה אינו ברור אין כל כך טרדה, ולא צריך לומר את שלושת הדברים[1] (בית יוסף)).
☜ שו"ע מביא דבריהם כ'יש שאין אומרים'.
⤶ וכן בשבת שחל בה יו"ט, משום לא פלוג (תוספת שבת).
❖ שבת חנוכה
◄ מהרי"א: נהגו שלא לומר 'במה מדליקין' בשבת חנוכה, מפני פסולי השמנים ששייכים בשבת ולא שייכים בחנוכה.
◄ בית יוסף: נהגו לאומרו, כיוון שבחנוכה כל השמנים כשרים משום שאסור להשתמש לאורה, ואם כך אין חשש שמא יבוא להטות הנר (בשבת זו). ועוד שיש טעם להזכיר את שלושת הדברים (עשרתם וכו') אף בחנוכה.
☜ שו"ע: יש שלא אומרים בשבת חנוכה[2]. רמ"א: נהגו שכן לאומרו בחנוכה. ובשבת חול המועד לא אומרים אותו וכן ביו"ט שחל בשבת.
⤶ וכן לא אומרים בשבת שחל בה יו"כ (משנ"ב).