פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמח א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | האיסור להפליג לפני שבת
הברייתא (יט.) אומרת שאין מפליגים בספינה פחות משלושה ימים קודם השבת. ולדבר מצווה מותר, לת"ק צריך לפסוק עם רב החובל הגוי שיעצור בשבת, ואם לא עצר מותר. ולרשב"ג לא צריך לפסוק עימו. דרך קצרה כמהלך יום אחד מותרת גם בערב שבת[1].
נחלקו הראשונים ממתי מונים את שלושת הימים:
◄ ר"ן בשם הרז"ה, ריב"ש ובית יוסף: החל מיום רביעי, ויום רביעי בכלל האיסור.
◄ רא"ש: יום רביעי מותר.
☜ שו"ע: פחות משלוש ימים קודם השבת אסור.
⤶ האחרונים נחלקו בביאור דבריו (על פי דברי הראשונים):
◄ מג"א והרבה אחרונים: החל מיום מרביעי אסור (כולל יום רביעי).
◄ גר"א (וכתב שכך הירושלמי והתוספתא סוברים): יום רביעי מותר.
◄ רבינו ירוחם: גם יום חמישי מותר (הבית יוסף הקשה על דבריו).
❖ הפלגה לצורך מצווה
הגמרא אמרה שמותר להפליג לצורך מצווה[2], לת"ק צריך שיפסוק שישבות בשבת ואם לא שבת אין בכך כלום, ולדעת רשב"ג לא צריך לפסוק עימו כלל.
◄ ר"ח וטור: הלכה כרשב"ג.
◄ רמב"ם, רבינו ירוחם ☜ ושו"ע: הלכה כת"ק[3].
☜ רמ"א (על פי מהרי"ק): מותר להיכנס לספינה בימי השבוע הראשונים גם אם מושכות אותה בהמות, אפילו במים שאין בה עשרה טפחים.
⤶ בסעיף ב השו"ע פוסק שבנהרות מותר לעלות בספינה אפילו סמוך לשבת משום שאין בהפלגה בנהר ביטול עונג שבת. לפי זה מותר לעלות על ספינה שמושכות אותה בהמות בנהר אפילו בסוף השבוע (גר"א). אמנם במים שאין בהם עשרה, ויש בהם איסור תחומין, או שיש חשש שהיהודי יצטרך לעשות מלאכות, מותר רק אם עלה בשלושה ימים הראשונים של השבוע[4] (משנ"ב).
הפלגה למצווה מותרת אפילו ביום שישי ואפילו במים רדודים כיוון שעוסק במצווה פטור מהמצווה[5] (אליה רבה).
מג"א: אסור להפליג בשבת עצמה לצורך גם מצווה. ויש מתירים אפילו בשבת עצמה (משנ"ב).
❖ הפלגה למקום קרוב
הגמרא אמרה שמותר להפליג למקום קרוב.
סמ"ג ותרומה: אם אפשר להפליג תוך יום אחד ברוח טובה, מותר להפליג ביום שישי, אבל אם עברו כבר כמה שעות ביום שישי אסור להפליג אם לא יוכלו להגיע אפילו ברוח טובה.
רמב"ם ור"ן: במקומות שנהגו שלא להפליג אפילו אם מגיע תוך יום- אין מפליגים כלל.
☜ שו"ע: מותר להפליג למקום מהלך יום אחד ביום שישי בבוקר (אבל לאחר כמה שעות אסור (משנ"ב)), מפני שיכול להגיע לפני שבת. ובמקום שנהגו שלא להפליג אפילו בדרך מועטה, לא יפליגו.
הערות שוליים
סעיף א | האיסור להפליג לפני שבת
הברייתא (יט.) אומרת שאין מפליגים בספינה פחות משלושה ימים קודם השבת. ולדבר מצווה מותר[6].
◄ר"ן בשם הרז"ה, ריב"ש ובית יוסף: מונים את שלושת הימים החל מיום רביעי, ויום רביעי בכלל האיסור.
◄רא"ש: יום רביעי מותר.
☜ שו"ע: פחות משלוש ימים קודם השבת אסור. אך לדבר מצווה מותר.
⤶ האחרונים נחלקו בביאור דבריו (על פי דברי הראשונים):
◄ מג"א והרבה אחרונים: החל מיום מרביעי אסור (כולל יום רביעי).
◄ גר"א (וכתב שכך הירושלמי והתוספתא סוברים): יום רביעי מותר.
◄רבינו ירוחם: גם יום חמישי מותר (הבית יוסף הקשה על דבריו).
☜ רמ"א (על פי מהרי"ק): מותר להיכנס לספינה בימי השבוע הראשונים אפילו אם מושכות אותה בהמות, אפילו במים שאין בהם עשרה טפחים.
⤶ בסעיף ב השו"ע פוסק שבנהרות מותר לעלות לספינה אפילו סמוך לשבת משום שאין בהפלגה בנהר ביטול עונג שבת. לפי זה מותר לעלות על ספינה שמושכות אותה בהמות בנהר אפילו בסוף השבוע (גר"א). אמנם במים שאין בהם עשרה, ושייך בהם איסור תחומין, או כשיש חשש שהיהודי יצטרך לעשות מלאכות, מותר רק אם עלה בשלושה ימים הראשונים של השבוע[7] (משנ"ב).
הפלגה למצווה מותרת אפילו ביום שישי ואפילו במים רדודים כיוון שעוסק במצווה פטור מהמצווה[8] (אליה רבה).
מג"א: אסור להפליג בשבת עצמה לצורך גם מצווה. ויש מתירים אפילו בשבת עצמה (משנ"ב).
❖ דינים שונים בהפלגה
ת"ק סובר (שם) שצריך לפסוק עם רב החובל הגוי שיעצור בשבת, ואם לא עצר מותר, ורשב"ג סובר שלא צריך לפסוק עימו.
◄ ר"ח וטור: הלכה כרשב"ג.
◄ רמב"ם ורבינו ירוחם: הלכה כת"ק.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ נחלקו האחרונים האם הפסיקה מעכבת או לא:
◄ למג"א: הפסיקה מעכבת.
◄ לאליה רבה, ש"ך ומשנ"ב: הפסיקה מצווה לכתחילה ואיננה מעכבת.
❖ הפלגה למקום קרוב
הגמרא אמרה שמותר להפליג למקום קרוב.
סמ"ג ותרומה: אם אפשר להפליג תוך יום אחד ברוח טובה, מותר להפליג ביום שישי, אבל אם עברו כבר כמה שעות ביום שישי אסור להפליג, אם לא יוכלו להגיע אפילו ברוח טובה.
רמב"ם ור"ן: במקומות שנהגו שלא להפליג אפילו אם מגיע תוך יום - אין מפליגים כלל.
☜ שו"ע: מותר להפליג למקום מהלך יום אחד ביום שישי בבוקר (אבל לאחר כמה שעות אסור (משנ"ב)), מפני שיכול להגיע לפני שבת. ובמקום שנהגו שלא להפליג אפילו בדרך מועטה, לא יפליגו.
הערות שוליים
- ↑ יש להעיר שלדעת הרשב"ם ברייתא זו כדעת ב"ש ולא פוסקים כמותה, אמנם שאר הראשונים חלקו על דבריו וסוברים שכיוון שהתנאים נחלקו בהסבר הברייתא ודאי שגם ב"ה מודים בה. וכך הלכה.
- ↑ כמובן שרק עם גוים מותר אבל עם יהודים אסור בכל מקרה.
- ↑ נחלקו האחרונים האם הפסיקה מעכבת או לא: למג"א: הפסיקה מעכבת. לאליה רבה, ש"ך ומשנ"ב: הפסיקה היא מצווה לכתחילה ואיננה מעכבת.
- ↑ ואם יודע שבוודאות יצטרך לעשות מלאכה בשבת, אסור אפילו בתחילת השבוע (ר"י בן לב, רדב"ז ומשנ"ב). ומדברי הרמ"א והשו"ע בסעיף ד' משמע שאפילו כך מותר (וכך פסקו ציץ אליעזר (ה,ז) והרב עובדיה (יבי"א יו"ד ה, כג, א)).
- ↑
אמנם אם יודע שיצטרך לעשות ממש איסורים אסור, אלא אם כן פסק עם רב החובל שלא יצטרך. ביה"ל בסעיף ד’.
- ↑ יש להעיר שלדעת רשב"ם ברייתא זו כדעת ב"ש ולא פוסקים כמותה, אמנם שאר הראשונים חלקו על דבריו וסוברים שכיוון שהתנאים נחלקו בהסבר הברייתא ודאי שגם ב"ה מודים בה. וכך הלכה.
- ↑ ואם יודע שבוודאות יצטרך לעשות מלאכה בשבת, אסור אפילו בתחילת השבוע (ר"י בן לב, רדב"ז ומשנ"ב). ומדברי הרמ"א והשו"ע בסעיף ד' משמע שאפילו כך מותר (וכך פסקו ציץ אליעזר (ה,ז) והיביע אומר (יו"ד ה, כג, א)).
- ↑
אמנם אם יודע שיצטרך לעשות ממש איסורים אסור, אלא אם כן פסק עם רב החובל שלא יצטרך (ביה"ל בסעיף ד).