ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

הקדמה לסימן

1. בסימן רנג, א, נפסק שבתבשיל חי אין חשש שהאדם יבוא לחתות בגחלים שתחתיו, כיוון שהתבשיל גם כך יהיה מוכן עד הבוקר, ואין חשש שהאדם יחתה בגחלים. בסימן זה מתבאר שיש סוגי מאכלים שיש בהם חשש חיתוי למרות שהם חיים, ואסור להשהותם כדין שאר המאכלים (למעט סעיף ד שמחדש היתר בדין זה).

2. סעיפים א- ב דנים בהשהיית מאכלים שצולים אותם, ובהם יש סברא להחמיר אפילו אם הבשר חי, כיוון שהאש ממהרת את הצליה והאדם יבוא לחתות בגחלים כדי להכין את הבשר במהירות. אמנם חכמים קבעו שיש כמה מצבים בהם האדם לא יבוא לחתות מפני שעצם החיתוי יזיק למאכל הנצלה, או מפני שיש טרחה לחתות.

3. גם במאכלים שצולים אותם, אם הם עברו את תהליך הבישול שאין יותר חשש שהאדם יחתה כנזכר בסימן רנג, א, אין איסור יותר להשהות אותם בתנור כי גם בהם אין חשש חיתוי עוד.

4. מאכלים שנאכלים חיים אין איסור להשהותם (סעיף ד). ומים אסורים כיוון שאפשר לשתותם גם חמים (סעיף ט).

5. מאכלים המתבשלים בקלות, אע"פ שהם נאכלים חיים, אסור להשהותם על כירה שאינה גרופה וקטומה מחשש שיבוא לחתות (סעיף ח).