פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד | שתיית אחר במקום המקדש
הראשונים חולקים האם כשהמקדש לא טעם אלא רק אחד המסובים טעם כמלא לוגמיו, האם יצאו בזה:
◄ גאונים ובה"ג: לא יצאו בזה (ויברכו שוב הגפן, ולא צריך לקדש שוב).
☜ שו"ע: ראוי לחוש לדבריהם בקידוש. בשאר דברים גם הם מודים שאפשר באחר.
◄ רא"ש ואורחות חיים: יצאו בזה, אלא שאין שתיית שנים מצטרפת. ומכל מקום מצווה שישתו כולם מהיין (ולא צריכים שיהיה מלא לוגמיו לכל המסובים. הרב המגיד בשם הגאונים).
☜ שו"ע פוסק את דברי הרא"ש בסתמא.
א. השו"ע חשש לגאונים לכתחילה. אבל בדיעבד שתיית אחר מצטרפת, ואפילו שתיית כמה מסובים יחד (כדלקמן). (משנ"ב)
ב. אם אחר טועם צריך שיהיה מישהו ששמע את הקידוש. אבל אחר שלא שמע את הקידוש שתה, נחשב הדבר כנשפך הכוס (משנ"ב).
ג. מצווה שכולם יטעמו מהיין ואין צורך במלוא לוגמיו לכל אחד, אלא מספיק טעימה בעלמא (משנ"ב). ואם אין מספיק יין, יטעם רק אחד וישאירו את היין למחר, לקידוש או הבדלה (מג"א).
❖ שתיית כמה מסובים יחד
ריטב"א בשם תוספות: גם שתיית כמה מסובים יצאו ידי חובה.
☜ שו"ע מביא דעה זו כיש אומרים.
⤶ דעה זו אינה אלא בדיעבד (מג"א). והסכימו האחרונים שיצאו בכך בדיעבד (משנ"ב).
א. מדברי הרא"ש והתוספות, וכן הגאונים שאסרו שתיית אחר, מוכח שלא סברו את ההיתר הזה. וגם האחרונים כתבו שדעה זו אינה אלא בדיעבד, ולכן נכון להזהר בזה מאוד[1] (ביה"ל).
ב. דרך החיים: לדעה המקילה, גם אם המקדש לא טעם כלל שתיית כמה אחרים מצטרפת יחד (ביה"ל).
הערות שוליים
- ↑ בדבריו כותב הביה"ל שמדברי השו"ע משמע שסתם כדעה הראשונה שאין שתיית שניים מצטרפת, משום שהוא סובר שכך ההלכה מעיקר הדין. ועיין עוד בחזו"ע (ב, עמוד נח) שגם ביאר שלדעת השו"ע זה לעיכובא. (עיין עוד באור לציון פרק כ, ח).