פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א | כל פסוק צריך לקרוא שמו"ת
הגמרא בברכות אומרת (ח.) שלעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור[1], ואפילו 'עטרות ודיבון'.
נחלקו הראשונים בביאור דברי הגמרא:
◄ רש"י ורמב"ם: אפילו פסוקים שתרגום אונקלוס לא מוסיף כלום על הפשט צריך לקרואו שלוש פעמים, ובאמת גם פסוקים שיש בהם שמות של אנשים וכדומה צריכים שלוש פעמים.
◄ רבינו יונה: אפילו פסוק שיש בו תרגום ירושלמי שמבאר שלא כפשטי המילים צריך שנים מקרא, למרות שאין צורך בתרגום כל כך. אבל פסוקים של שמות אנשים לא צריכים רק פעמיים.
⤶ רא"ש וטור: נהגו להחמיר כרש"י.
☜ שו"ע: חובה לקרוא אפילו אם שומע מהחזן את הקריאה, ואפילו עטרות ודיבון.
⤶ יש לקרוא שלוש פעמים גם פסוקים של שמות בלבד (משנ"ב).
יש מחמירים לקרוא בעטרות ודיבון את התרגום ירושלמי (משנ"ב).
אין לצאת ידי חובה בקריאה אחת (מתוך שתיים) של החזן (אלא אם כן קורא בפיו). ובדיעבד:
◄ למג"א: יצא.
◄ לעולת שבת, דרישה ושכנה"ג: לא יצא אפילו בדיעבד.
דרך הקריאה: א. כל פסוק פעמיים והתרגום שלו (מג"א, שערי תשובה והאר"י ז"ל). ב. יקרא כל הפרשה (סתומה או פתוחה) פעמיים מקרא ואז תרגום (של"ה ורש"ל). ג. הגר"א נהג לקרוא כל הפרשה או עד מקום שמסתיים העניין[2]. ☜ ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד (משנ"ב).
מי שיודע, טוב לקרוא בספר תורה כשר (משנ"ב).
הערות שוליים
סעיף א | כל פסוק צריך לקרוא שמו"ת
הגמרא בברכות אומרת (ח.) שלעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור[3], ואפילו 'עטרות ודיבון'.
נחלקו בביאור החידוש ב'עטרות ודיבון':
◄ רש"י ורמב"ם: אפילו פסוקים שתרגום אונקלוס אינו מוסיף על הפשט צריך לקרואו שלוש פעמים, ובאמת גם פסוקים שיש בהם שמות של אנשים וכדומה צריכים שלוש פעמים.
◄ רבינו יונה: אפילו פסוק שיש בו תרגום ירושלמי שמבאר שלא כפשטי המילים צריך שנים מקרא, למרות שאין צורך בתרגום כל כך. אבל פסוקים של שמות אנשים אינם צריכים אלא פעמיים.
⤶ רא"ש וטור: נהגו להחמיר כרש"י.
☜ שו"ע: חובה לקרוא אפילו אם שומע מהחזן את הקריאה, ואפילו עטרות ודיבון.
⤶ יש לקרוא שלוש פעמים גם פסוקים של שמות בלבד (משנ"ב).
יש מחמירים לקרוא בעטרות ודיבון את התרגום ירושלמי (משנ"ב).
אין לצאת ידי חובה בקריאה אחת (מתוך שתיים) של החזן (אלא אם כן קורא בפיו). ובדיעבד:
◄ למג"א: יצא.
◄ לעולת שבת, דרישה ושכנה"ג: לא יצא אפילו בדיעבד.
דרך הקריאה: א. כל פסוק פעמיים והתרגום שלו (מג"א, שערי תשובה והאר"י ז"ל). ב. יקרא כל הפרשה (סתומה או פתוחה) פעמיים מקרא ואז תרגום (של"ה ורש"ל). הגר"א נהג לקרוא כל הפרשה או עד מקום שמסתיים העניין[4].
☜ ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד (משנ"ב).
מי שיודע, טוב לקרוא בספר תורה כשר (משנ"ב).
הערות שוליים
- ↑ לדעת הראב"ן חיוב קריאת שמו"ת הוא רק למי שלא שומע את קריאת התורה מפי החזן. אבל מי ששומע מפי החזן בשבת, לא צריך לקרוא בעצמו. אמנם הפוסקים כתבו שגם אם שומע את קריאת התורה מפי החזן צריך לומר בעצמו. (בית יוסף).
- ↑
לכאורה גם סוף עלייה בכלל זה.
- ↑ לדעת הראב"ן חיוב קריאת שמו"ת הוא רק למי שלא שומע את קריאת התורה מפי החזן. אבל מי ששומע מפי החזן בשבת, לא צריך לקרוא בעצמו. אמנם הפוסקים כתבו שגם אם שומע את קריאת התורה מפי החזן צריך לומר בעצמו. (בית יוסף).
- ↑
לכאורה גם סוף עלייה בכלל זה. ועיין בהערה הבאה.