פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | תחילת זמן הקריאה
◄ תוספות ורא"ש: מתחילת השבוע אפשר לקרוא שניים מקרא, שהרי במנחה בשבת התחילו את הפרשה (- ואפשר להתחיל ממנחה ואילך (תוספות ומרדכי)).
◄ כלבו: אין לקרוא בשבת עצמה, כי באותו יום קראו בפרשה הקודמת.
☜ שו"ע: מיום ראשון ואילך נחשב עם הציבור.
⤶ כוונתו לאו דווקא אלא גם במנחה של שבת (והכלבו הוא דעת יחיד[1]) (משנ"ב).
בסעיף הבא מתבאר זמן מצווה מהמובחר (במשנ"ב כתב זאת בסעיף זה).
הערות שוליים
סעיף ג | תחילת זמן הקריאה
◄ תוספות ורא"ש: מתחילת השבוע אפשר לקרוא שניים מקרא, שהרי במנחה בשבת התחילו את הפרשה (- החל ממנחה בשבת. (תוספות ומרדכי)).
◄ כלבו: אין לקרוא בשבת עצמה כי באותו יום קראו בפרשה הקודמת.
☜ שו"ע: מיום ראשון ואילך נחשב עם הציבור.
⤶ כוונתו לאו דווקא אלא גם במנחה של שבת (והכלבו הוא דעת יחיד[2]) (משנ"ב).
בסעיף הבא מתבאר זמן מצווה מהמובחר (במשנ"ב כתב זאת בסעיף זה).
הערות שוליים
- ↑ ועיין בבירור הלכה (זילבר, על סימן רפה) שמביא שדעת הכלבו אינה יחידאית אלא כך גם סוברים רבינו פרץ, הר"א מלוניל והתשב"ץ. ואף האחרונים שהביאו דין זה לא הכריעו בבירור שמותר משבת במנחה (כמו הפרי מגדים). ושם הוא כותב שאין לנו להקל בזה לכתחילה.
- ↑ ועיין בבירור הלכה (זילבר, על סימן רפה) שמביא שדעת הכלבו אינה יחידאית אלא כך גם סוברים רבינו פרץ, הר"א מלוניל והתשב"ץ. ואף האחרונים שהביאו דין זה לא הכריעו בבירור שמותר משבת במנחה (כמו הפרי מגדים). וכתב שאין לנו להקל בזה לכתחילה.