פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא כט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כט | טלית מקופלת
רבי יוחנן אומר (קמז.) שהיוצא בטלית מקופלת על כתיפו חייב חטאת (רש"י: שאחר שנתנו על הראש הגביה על כתפו ואין זה דרך מלבוש). עולא אומר שלעשות מרזב אסור (רש"י: משום תיקון הטלית, שאר הראשונים: משום יציאה עם משוי). ורב פפא אומר כלל: כל שעושה בשביל לכונסו (לכנופי) אסור, ואם עושה בשביל התנאות מותר.
בהמשך הגמרא מסופר שרבי יצא בטלית כשהיו שני צדיה מונחים לו על כתיפו, ואמרו לפניו שרבי מאיר היה מחייב חטאת בהוצאה כזו, ותיקן רבי את הטלית שתהיה כמלבוש (ויש אומרים שרבי ביקש לעשות כך ולא עשה משום דברי רבי מאיר).
הראשונים חולקים מהו איסור יציאה בטלית מקופלת:
◄ ר"ן (ורבינו יונה) וטור: בין אם שתי צדי הטלית מקופלים כלפי פנים, ובין אם צד אחד כלפי פנים וצד אחד כלפי אחור.
◄ רבינו חננאל: רק אם אינו לובשה אלא כולה מקופלת על כתפו.
◄ ראב"ד: אם מקפל צד ימין על צד ימין ושמאל על שמאל (אבל שמאל על ימין מותר, שזה נקרא 'להתנאות').
בית יוסף: אם הטלית משולשלת כלפי מטה (רוחב הטלית יורד מהכתף כלפי מטה) מותר.
☜ שו"ע: אסור לצאת בטלית שהניח על ראשו ועל כתפיו, אבל אם רוחבה משולשל כלפי מטה מותר. על פי זה מותר להתעטף בטלית מתחת לגלימא ולהביאה לבית הכנסת (רוקח).
⤶ וכל שכן שחייב אם הניחה כולה על כתפיו (משנ"ב).
מותר לצאת שהטלית משולשלת אפילו שאינה מכסה את רוב גופו, ויש מחמירים שתכסה את רוב גופו (משנ"ב).