פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שב ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | נטילת חוטים מבגד
רב יהודה אומר (עה:) שהנוטל 'אוקפי מגלימא חייב משום מכה בפטיש'. ודווקא כשמקפיד עליהם.
◄ רש"י: הכוונה למי שנוטל חוטים התלויים ביריעה וכן קשים וקיסמים התלויים באריגה בלי כוונה.
◄ רמב"ם: הכוונה למי שנוטל יבלת (גבשושית) שנשארה מהאריגה.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ משנ"ב מזכיר שבכלל האיסור גם ליטול קשין וקיסמין דקים [והאחרונים הזכירו שאף ליטול את השלל שבתחילת הבגד, אסור משום כך].
עוד נחלקו הראשונים בפירוש 'מקפיד':
◄ אור זרוע, רבינו ירוחם וטור: מקפיד שלא לצאת עם הבגד עד שיוציא את החוטים ממנו.
◄ רמב"ם: מקפיד להוציא את החוטים בכוונת ייפוי הבגד. אבל כדרך מתעסק פטור.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ מכל מקום הנוטל כמתעסק עושה איסור (ספר הזכרונות).
הרמב"ם כותב שמסיר מבגד שחור ציהוב הנתלה בו חייב משום מכה בפטיש, כי כך עושים האומנים, ודווקא כשמקפיד. הבית יוסף מסתפק אם הגדרת ההקפדה בזה דומה להקפדה בחוטי הבגד או לא. הגר"א כותב כדבר פשוט שמקפיד זה בדרך ההסרה כמו בחוטי הבגד.
☜ וכך כותב המשנ"ב.
המסיר חוט אחד מהבגד (ונשארו עוד חוטים): הפרי מגדים מסתפק בזה. הביה"ל מחייב בזה, כי גם מי שגומר חלק ממלאכת הבגד חייב.