פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז יז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:14, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שז יז


סעיף יז | קריאת ספרי חכמה

נחלקו הראשונים האם יש איסור לקרוא בספרי חכמה בשבת[1]:

רמב"ם, ר"ן בשם רז"ה: אסור לקרוא שום ספר חוץ מספרי קודש (או ספר שיש בו סרך קדושה).

רמב"ן, רשב"א ואגור בשמם: מותר לקרוא בכל ספרי חכמה ואף לעיין בטלסקופ.

שו"ע: אסור לקרוא בספרי חכמה[2], ויש מי שמתיר (אף לעיין בטלסקופ).

⤶ הלכה כמקילים (משנ"ב[3]) וראוי לירא שמים להחמיר (אליה רבה).

הערות שוליים

  1. ונראה שבהם הקילו יותר מאשר בסעיפים טו- טז כיוון שפה יש צורך בלימוד החכמה מצד עצמה.
  2. השו"ע בסימן שח, נ הביא שנחלקו הראשונים גם לגבי טלטול אותו טלוסקופ. מדבריו שם נראה שהוא מקל לטלטלו. האחרונים נחלקו בביאור דבריו. יש אחרונים שלמדו שהשו"ע אסר לגמרי קריאת ספרים שאינם קודש (אור לציון (ב, כה, ו), מנוחת אהבה (י, ל), דברי יציב (ליקוטים והשמטות ל) ועוד) ויש שלמדו שהשו"ע אסר מעיקר הדין אלא שלא היה ברור לו לאיסור ולכן יש מקום להקל (חזון עובדיה ו, עב). ויש שחילקו בין טלטול - שהותר, ובין קריאה - שנאסרה (ציץ אליעזר יז, נג), ולכאורה דבריהם נראים.
  3. הרמ"א (שו"ת, ז) כותב שהוא היה נוהג לקרוא ספרי פילוסופיה בשבת. אם כך נראה שהמחלוקת תהיה נתונה בין האשכנזים לספרדים. אמנם כנזכר בהערה לעיל, לא ברור שהשו"ע אכן אסר בזה (ומכל מקום, יש כאן צד גדול להקל לאשכנזים).