פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז כא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כא | אמירה לגוי לצורך הגוי
הגמרא מסתפקת (ב"מ צ.) האם מותר לומר לגוי לחסום את פרת היהודי ולדוש בה. האם אמירה לגוי אסורה משום שבות רק בשבת החמורה (סקילה) או שגם בחסימה (לאו).
◄ רש"י: שאלת הגמרא מתייחסת לדישת תבואה של הגוי בפרת היהודי.
◄ תוספות: שאלת הגמרא מתייחסת לתבואת היהודי, שיש לו בה ריווח. אבל בתבואת הגוי פשיטא שמותר (כמו שמותר לומר לגוי לאכול נבילה) ולכן מותר לומר לגוי לבשל בשר בשבת.
רא"ש: אסור לומר לגוי לעשות דבר שליהודי היה אסור לעשות, כמו לדוש או לבשל בשבת. ועל כן אסור לתת לגוי בשר של היהודי ולומר לו שיבשל לעצמו.
☜ כך פוסק שו"ע.
הגהות מרדכי, רמב"ן ☜ ורמ"א: אבל מותר לומר לגוי לעשות מלאכה בשביל עצמו.
⤶ למרות שהיהודי לא נהנה כלל מהמלאכה שהגוי עושה בשביל עצמו אסור לתת לו בשר ולומר לו, כיוון שהיהודי לא היה יכול לעשות בעצמו את זה. אבל רק לומר לגוי שיעשה מלאכה לעצמו מותר, כיוון שהבשר לא היה שייך ליהודי מעולם והיהודי לא נהנה, בזה לא גזרו חכמים (משנ"ב).
מותר לתת לגוי בשר נבילה כדי שיבשל לעצמו כיוון שמותר ליהודי לתת לגוי נבילה לפיו ממש. אבל לומר לו שיבשל בשר וחלב אסור (ביה"ל).
אין לתת לגוי בשר ולומר לו שיבשל אפילו מערב שבת (אליה רבה).