יין פוטר כל מיני משקים

יין פוטר כל מיני משקים הוא כלל בהלכות ברכות הקובע שברכת היין פוטרת מברכה ראשונה ואחרונה את שאר המשקים ששותים לאחריו. דין זה קיים גם כשלא בתוך הסעודה, כאשר בתוך הסעודה כל המשקים נפטרים מדין דברים הבאים מחמת הסעודה

מקור

בגמרא ברכות מא ב מובאת שיטת רבי חייא הקובע "פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים". תוספות ברכות מא ב מסביר שהיין פוטר את כל המשקים מברכה משום שהוא מוגדר כ"ראש המשקים" וממילא כל שאר המשקים טפלים אליו. אמנם, הפרי מגדים כתב שיש לחקור האם יין פוטר כל משקים משום שחשיבותה של ברכת היין פוטרת את כל המשקים, או שכל המשקים טפלים ליין ולכן הברכה עליו פוטרת את כולם ‏^[1] תוספות כתב שדברי רבי חייא נדחו להלכה שהרי ראשית דבריו "פת פוטרת כל מיני מאכל" נדחתה בגמרא ולהלכה רק דברים הבאים מחמת הסעודה פטורים מברכה. מנגד, הרא"ש ברכות ו כו כתב כי רק ראשית דבריו של רבי חייא נדחו ולא כל דבריו ולכן פסק שיין יכול לפטור מברכה שאר משקים גם מחוץ לסעודה וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים קעד ב.

ברכה ראשונה או אחרונה

הראשונים נחלקו האם לשיטת רב פפא ברכת היין פוטרת את ברכת כל המשקים גם מברכה אחרונה של בורא נפשות או רק מברכה ראשונה. המרדכי ברכות קנ כתב שאם היין פוטר מברכה ראשונה ודאי שפוטר גם מברכה אחרונה וכן כתבו רוב הראשונים. אמנם, ההבית יוסף הביא שיטות הסוברות שיין פוטר רק מברכה ראשונה ולא אחרונה אך להלכה פוסק כשיטת המרדכי.

שתיית יין שלא בדרך קבע

בתוספות הוכיחו כי יין פוטר כל משקים גם שלא בתוך הסעודה, שהרי בתוך הסעודה כל המשקים נפטרים כבר מברכת הפת משום שהשתייה מוגדרת כטפילה לאכילה. המרדכי ברכות קנ מוסיף על דבריהם ופוסק כי רק מי שקובע את סעודתו על היין נפטר מברכה על שאר משקים וכן פסק הלבוש.

מנגד, המגן אברהם מגן אברהם קעד יא פסק שגם יין קידוש פוטר את כל שאר משקים גם שאינו קובע סעודתו עליו, וכן פסק המשנה ברורה משנה ברורה קעד ב, אך כתב כי ראוי לחשוש לדבריו ולשתות יין כמלוא לוגמיו. מנגד, יש שפסקו שיין פוטר כל שאר משקים אף כשלא שתה מלוא לוגמיו ערוך השולחן שם, יחווה דעה ה,כ.