משתמש:ספרא/נבוכדנצאר
|
|
נבוכדנצאר הינו היה אחד ממלכי בבל והוא היה זה שהחריב את בית המקדש הראשון ומארבעת המלכים שהחשיבו את עצמם כ"אלוקים" שהם: פרעה, חירם, נבוכדנצר ויואש היה מלך יהודה. ואצל חז"ל נקרא רשע בן רשע.
תולדות חיים
אישתו
שם אישתו הייתה שמירה וע"פ דעה אחרת שמה היה שמירמית[1].
זמן החורבן
לשיטת האברבנאל והמלבי"ם, נחרב בית המקדש הראשון בשנת ג'שנ"ח ולשיטת פרשנים אחרים בית המקדש הראשון נחרב עשרים שנה לפני, בשנת ג'של"ח.
הריסת הצור
בספר יחזקאל[2] כתוב שיחזקאל הנביא ניבא שתיחרב העיר צור ע"י נבוכדנצאר:
|
וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע.. כִּי כֹה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.. וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי נְאֻם ה' אלוקים |
|
| – יחזקאל, כ"ו. | ||
לפי שיטת האברבנאל לא נחרבה צור כליל ע"י נבוכדנצאר אלא ע"י אלכסנדר מוקדון. המלבי"ם מפרש בדיוק ההפך מאברבנאל, והוא מפרש שהעיר צור נחרבה כליל ע"י נבוכדנצאר.
גלויות מצרים והחורבן
ע"פ אסתר רבה[3] קומיוני ואגוסטיאני נתנו לנבוכדנצאר את העצה להחריב את בית המקדש הראשון.
כאשר יהויקים נהיה למלך הגיע נבוכדנצאר לארץ ישראל וכבש את מלכות יהודה לשלוש שנים ואז גם לכך את דניאל וחנניה מישאל ועזריה, ולקח איתו גם את מרדכי היהודי[4]. לאחרי זה מרד יהויקים (מלך יהודה), ובעקבות כך נבוכדנצאר הרג אותו.
אחרי זה נהיה בניו של יהויקים, יהויכין למלך יהודה ואז נבוכדנצאר הגיע שוב לארץ ישראל והגלה עשרת אלפיים איש לבבל ומינה למלך את דודו של יהויכין, אחיו של יהויקים, צדקיהו למלך.
לאחר שבית המקדש הראשון עמד על תילו כארבע מאות ועשר שניים, הגיע נבוכדנצאר לירושלים ועשה בי' בטבת שנת ג' של"ו על ירושלים מצור.
בשנת ה19 למלכותו והיא שנת ג' של"ח בט' תמוז לבריאת העולם פרץ את החומות ובט' באב באותה שנה החריב את בית המקדש הראשון ולקח את הכלים של בית המקדש. החורבן נעשה בפועל ע"י נבוזראדן רב הטבחים:
|
|
וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ |
|
| – מלכים ב, כ"ה, ח' - ט'. | ||
אחרי חורבן בית ראשון הוגלו עם ישראל לבבל למשך 70 שנה ואז חזרו לארץ ישראל ובנו את בית המקדש השני.
בנו היה אוויל מרודך, שמלך תחתיו משנת ג' שס"ד ושיחרר את יהויכין שהיה 37 שנים במאסר בכ"ה אדר[5]. אוויל מרודך שיחרר גם את צדקיהו, צדקיהו מת יום לאחר ששוחרר[6]. לאחר אוויל מרודך מלך בנו של אוויל מורדך, בלשאצר[7], רש"י כתב שבלשאצר היה בנו של נבוכדנצאר[8], לאחר מות בלשאצר התפרקה מלכות בבל.
גלות מרדכי, דניאל, חנניה, מישאל ועזריה
במלוכת יוהקים, מלך יהודה נבוכדנצאר הגלה את מרדכי היהודי ודניאל וחנניה מישאל ועזריה.
נבוכדנצאר חישב את עצמו כ"אלוקים" והעמיד פסל ואמר לחנניה מישאל ועזריה להשתחוות לפסל והם לא השתחוו וזרקו את חנניה מישאל ועזריה לאש ולא קרה להם כלום.
עונשו
בגלל שהחריב את בית המקדש הראשון מאוד והחשיב אותו כ"אלוקים" נענש שהוגלה למדבר ובמשך שבע שנים אכל עשב[9] וגם נחרב ביתו.
בגמרא[10] כתוב שמי שראה את הבית של נבוכדנצאר צריך לברך: "ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנאצר".
בתלמוד
בגמרא[11] כתוב שנבוכדנצר היה מזרעו של נמרוד.
בגמרא[12] כתוב שאסור להיות בביתו של נבוכדנצאר.