לחם הפנים

שתים עשרה חלות שהיו עורכים כל שבת על שולחן הזהב בהיכל.

לחם הפנים הוכן מבצק של קמח סולת. אורך הבצק לפני קיפולו - עשרה טפחים. רוחבו - חמשה טפחים. עוביו - טפח. בארבע פינותיו של הבצק הוסיפו כעין קרנות מהבצק עצמו, בגובה שבעה אצבעות. את הבצק השטוח קיפלו משני צידיו שני טפחים, ואפו אותו בתנור כשהוא מונח בתוך קערת ברזל.

שתים עשרה חלות אפו בכל ערב שבת. כל חלה משני עשרונים קמח סולת. לאחר האפיה נתקבל לחם שאורכו ששה טפחים, רוחבו חמשה טפחים וגובהו שני טפחים.

שלושה שמות ללחם הפנים: א. "לחם הפנים" (שמות כח, ל) - על שם שהיתה צורתם כעין פנים; ב. "לחם התמיד" (במדבר ד, ז) - מפני שהיו תמיד על השולחן לפני ה' ולא הוסרו משם כל השבוע עד שהניחו אחרים במקומם; ג. "לחם המערכת" (דבה"י א ט לב) - מפני שהונחו על שתי מערכות.