הגדרת הערך - ויתור על חפץ או על זכויות ממוניות בלשון שמשמעה הסתלקות.

מממון שלו

המסתלק מממון שיש לו, כגון האומר על שדה שבבעלותו, דין ודברים אין לי בה, או אין לי עסק בה או ידי מסולקות הימנה, לא אמר כלום, והשדה נשארת בחזקתו^[1], ואפילו היה שותף בשדה ואמר כן לשותפו, נשאר חלקו בשדה כשהיה^[2]. בטעם שאין מועיל לשונות אלו, יש מן הראשונים שכתבו משום שאין אלו לא לשונות מתנה^[3] ולא לשונות הפקר^[4], והרי הוא כאומר, שדה זה לא תהיה שלי, שעל כרחו היא שלו כל זמן שאינה נותנה במתנה או מפקירה^[5]. ויש מן הראשונים שכתבו, משום שאין במשמעו אלא שהוא מסלק עצמו מדין ודברים או מעסק בשדה, אבל אינו מסתלק מגוף השדה^[6]. ויש מן הראשונים החולקים וסוברים שרק האומר כל ג' לשונות אלו יחד, דין ודברים אין לי בה ואין לי עסק בה וידי מסולקות הימנה, לא אמר כלום, שלשונו מתפרש שאין לו שום דין ודברים עם אדם על השדה שהיא מוחזקת לו בלא עסק לשום אדם, אבל האומר אחד מלשונות אלו לבדו, הרי זה כהפקר וכל המחזיק בה זכה^[7].

קנו מידו

המסתלק מנכסיו בלשון הסתלקות, ועשה קנין על הדבר, יש מן הראשונים שכתבו שההסתלקות מועילה^[8], ומן הראשונים יש שפירשו שהוא במקום שיש לו שותף בנכסים, שהשותף זוכה ממנו הקרקע על ידי הקנין^[9]. ויש מן הראשונים שכתבו שאין ההסתלקות מועילה, שאין הקנין יכול לתקן את הלשון שמשמעותו שאינו מקנה אלא רק מסתלק מדין ודברים^[10].

מירושת קרוביו

המתנה על ירושה שעתיד לירש, שאינו רוצה לירשנה, אין בדבריו כלום^[11]. ונחלקו ראשונים בטעם הדבר, יש מהם סוברים שהוא משום שהירושה היא מן התורה^[12], ואי אפשר לאדם להסתלק מזכויות שיש לו מן התורה^[13]. ויש מהם סוברים שהוא משום שכבר יש לו שם יורש, והרי זה כמי שיש לו זכות בנכסים מעתה ואינו יכול להסתלק מהם^[14]. ויש מן האחרונים שפירשו בדעת ראשונים, שהדין תלוי במחלוקת בדבר-שלא-בא-לעולם, שלסוברים שאדם יכול להקנותו^[15], יכול אדם אף להסתלק מדבר שלא בא לעולם, ולסוברים שאי אפשר להקנותו^[16], אי אפשר אף להסתלק ממנו^[17]. ויש מן האחרונים שפירשו בדעת ראשונים, שהדין תלוי במחלוקת במתנה-על-מה-שכתוב-בתורה* בדבר שבממון, שלסוברים שאין תנאו קיים^[18], אינו יכול להסתלק, שאף הסילוק מהירושה נחשב כמתנה על מה שכתוב בתורה, ולסוברים שתנאו קיים^[19], יכול להסתלק מירושת קרוביו, או משום שיש סילוק מזכות של תורה^[20], או שהרי הוא כמתנה על דבר שבממון שתנאו קיים^[21].

מירושת אשתו

נחלה הבאה לאדם ממקום אחר, דהיינו ירושת אשתו, אמר רב כהנא שיכול להתנות עליה שלא ירשנה^[22], והוא כשמתנה עליה בעודה ארוסה^[23]. ונחלקו ראשונים בדין זה, לדעת יש מן הראשונים אין הדבר אמור אלא לדעת הסוברים ירושת הבעל מדרבנן^[24], שהרי הוא כאומר אי-אפשי-בתקנת-חכמים*^[25], אבל לדעת הסוברים ירושת-הבעל* מן התורה^[26], אין בדבריו כלום^[27]. ויש מן הראשונים סוברים שאף לדעת הסוברים ירושת הבעל מן התורה, תנאו קיים^[28], שיכול אדם להסתלק מירושה של תורה קודם שחל עליו שם יורש^[29], ואף שלסוברים שאין אדם מקנה דבר-שלא-בא-לעולם* אין אדם יכול להקנות דבר שאינו ברשותו^[30], אין זה אלא בהקנאה, אבל בסילוק, יכול להסתלק קודם שבא לרשותו^[31]. ויש מן הראשונים סוברים, שלסוברים אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, יכול אף להסתלק מירושת אשתו קודם שזוכה בה, אבל לסוברים אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אין יכול להסתלק מהירושה, אלא אם היא מדרבנן, שאז הרי הוא כאומר אי אפשי בתקנת חכמים^[32].

מזכויות נכסי מילוג - בארוסה

הבא להסתלק מזכויותיו בנכסי מילוג של ארוסתו, שלא יזכה בהם לכשינשא לה, וכתב לה בשטר - או אמר לה^[33] - שאין לו דין ודברים בנכסיה, דבריו קיימים, והרי הוא מסולק מהזכויות שיש לו בנכסי מילוג שלה, ואם מכרה ונתנה מכרה קיים, והוא אינו אוכל פירות, ואם מתה אינו יורשה^[34]. על הלשון בה צריך להזכיר את הסילוק מהנכסים, ואם די שיאמר, דין ודברים אין לי בנכסייך, או שצריך שיזכיר אף פירותיהן, או אף פירי פירותיהן עד עולם, ומאיזה זכות בנכסים מועיל להסתלק בכל לשון, ועל העושה קנין על סילוקו, ע"ע נכסי מילוג.

בנכסים שעתידה לזכות

הסתלק הבעל מזכויות נכסי מילוג של אשתו, בנכסים שעדיין אינם בידה, יש מן הראשונים הסוברים שאף בזה מועיל סילוקו^[35], ואפילו אם יפלו לה אחר נישואין^[36]. ויש מן הראשונים הסוברים שאינו יכול להסתלק מנכסים שאינם ברשותה^[37], ומן האחרונים יש שכתבו בדעתם, שהוא רק אם נפלו לה אחרי נישואין, אבל ממה שנפלו בעודה ארוסה יכול להסתלק^[38].

בנשואה

הבא להסתלק מזכויותיו בנכסי-מלוג* של אשתו הנשואה, ואמר לה או כתב לה בשטר – באופן המועיל^[39]- שאין לו דין ודברים בנכסיה, אין בדבריו כלום, וכל זכויותיו בנכסי מילוג קיימים, שאם מכרה ונתנה אין מכרה קיים, והוא ממשיך לאכול פירות מהן^[40], שאי אפשר להסתלק מזכות ממון אחר שבאה לידו^[41]. ואף שזכויותיו בנכסי מילוג אינם אלא מתקנת-חכמים*^[42], ואמירתו דין ודברים אין לי בהם הרי היא כאומר אי אפשי בתקנתם^[43], כיון שכבר זכה בזכות הממון שתקנו לו חכמים שידו כיד אשתו, אינו יכול להסתלק מזכות זו שלא בלשון מתנה^[44]. ואף מן הירושה אין מועילה הסתלקותו, משום שכבר יש לו זכות יורש ואי אפשר לו להסתלק ממנה^[45], או משום שאף לענין זה ידו כידה^[46]. ויש מן הראשונים סוברים שאף אחר הנישואין הוא יכול להסתלק מזכויותיו בנכסי אשתו, שעדיין לא זכה בירושה זו עד אחר מיתה, ומאחר וזכות זו היא מדרבנן, הרי הוא כאומר אי אפשי בתקנתם^[47].

קנו מידו

המסתלק מזכויותיו בנכסי אשתו הנשואה ועשה קנין על הדבר, יש מן הראשונים שכתבו שהקנין מועיל^[48], שמאחר ועל ידי סילוקו קונה אשתו את זכויותיו משום שהגוף שלה, שייך לעשות קנין על הדבר^[49].

נכסים שעתידה לזכות

המסתלק מזכויות נכסי מילוג של אשתו, בנכסים שעדיין אינם בידה, לסוברים שאפשר להסתלק מירושת אשתו אחר נישואין, יש מן הראשונים שכתבו שאף בזה יכול להסתלק, כיון שזכותו בנכסים עדיין לא באה לידו^[50]. ויש מן האחרונים שכתבו לחלק שזכות הירושה אינה אלא לאחר מיתה, ועל כן הרי הוא כזכות שעדיין לא הגיעה לידו, אבל זכות פירות שיש לו בחייה, ידו כידה בזכות זו, ואינו יכול להסתלק מזכות זו אף קודם שזכתה היא בנכסים^[51].

סילוק קודם אירוסין

האומר לאשה קודם אירוסין, דין ודברים אין לי בנכסייך לכשאשאך, לא אמר כלום, שאינו יכול להסתלק אלא כשיש לו קצת זכות בנכסים, כגון בארוסה שהוא עתיד להינשא לה, אבל קודם אירוסין שאין לו שום זכות בנכסים, אין מועיל להסתלק מהם^[52]. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים, שיכול להסתלק אף קודם אירוסין אפילו שעוד אין לו שום זכות בנכסים^[53]. ויש שחלקו, שבמתנה תנאי גמור, שמקדש אותה על מנת שלא יזכה בנכסיה, מועיל אף קודם אירוסין, אבל במסתלק בלא תנאי, אלא אומר שאין לו דין ודברים בנכסיה וכדומה, אין מועיל אלא בשעה שיש לו שום זכות בנכסים^[54].

משעבוד הקרקע לכתובה

האשה שמסתלקת מהשעבוד שיש לכתובתה על הקרקעות שיקנה בעלה, יש מן הראשונים שכתבו שהסילוק מועיל^[55], ומן האחרונים יש שכתבו שאין זה אלא לדעת הראשונים הסוברים שאפשר להסתלק אף מזכויות שהן מן התורה^[56], ששעבוד הקרקעות הוא מן התורה^[57]. ויש שכתבו שאף לסוברים שאין יכול להסתלק מזכויות שהן מן התורה, השעבוד על הקרקעות שקונה הבעל אחר הנישואין אינו מן התורה^[58], ועל כן יכולה להסתלק ממנו^[59]. ויש שכתבו שאין זה אלא לדעת הראשונים שיכול להסתלק מדבר קודם שיש לו שום זכות בדבר^[60], אבל לסוברים שאינו יכול להסתלק אלא כשיש לו קצת זכות בדבר^[61], אינו יכול להסתלק מנכסים שעדין לא באו ליד בעלה^[62]. ויש מן האחרונים שכתבו שכיון שכבר יש לה שעבוד על בעלה, אף על פי שהנכסים עצמם עוד לא באו לידו, הרי זה כמי שיש לה שום זכות בנכסים^[63].

בעבד

האומר לעבדו, או כתב לו בשטר השחרור, אין לי עסק בך, קנה עצמו בן חורין^[64]. ואפילו שבשדה אין מועיל לשון זה, בשחרור עבד הוא לשון טוב, שמשמעו, הרי אתה לעצמך, ושדה אינו יכול לזכות בעצמו, אבל עבד יכול לזכות בעצמו^[65], ואפילו קטנים יכולים לזכות בעצמן אחרי שהאדון מסתלק מהם^[66]. ויש מן הראשונים שכתבו שבעבד מועיל לשון זה אפילו שאינו אלא לשון סילוק זכות, משום שכיון שמסתלק ממנו האדון זוכה העבד בעצמו^[67], ואפילו בעבד קטן, זוכים בו שמים^[68] להתחייב במצוות^[69].

לשון אי אפשי בה

המקבל מתנה מחבירו, ואמר אי אפשי במתנה זו, יש מן הראשונים שחלקו בין מתנת קרקע למתנת מטלטלין, שבמתנת קרקע שאין הקרקע בידיו, מתפרש לשון אי אפשי כאומר, אי אפשי לזכות במתנה זו מלכתחילה, וכיון שכבר זכה בה אין בדבריו כלום, אבל במתנת מטלטלין שכבר הגיע החפץ לידו, מתפרש לשון אי אפשי כאומר, איני חפץ עוד בחפץ זה ורצוני שיהיה הפקר, ולכן כל המחזיק בחפץ זכה בו^[70], שבמטלטלין אין לפרש שכוונתו שלא לזכות מתחילה במתנה, משום שכבר הגיעה המתנה לידו וזכה בה^[71], או משום שאם כוונתו כן, היה לו להחזיר המתנה לידי הנותן^[72].

חזרה מן הסילוק

הבא לחזור בו מן הזכות שהסתלק ממנה, יש מן האחרונים שכתבו שאם לא זכה אחר בזכות שהסתלק ממנה, כגון המסתלק מן השעבוד, יכול לחזור בו מן הסילוק, שכל דבר שחל בדיבור, יכול לבטלו בדיבור^[73]. ויש שכתבו שאי אפשר לחזור מן הסילוק^[74].

הערות שוליים