תורה שבכתב

כתובים

את ספרי הכתובים ניתן לחלק לשלושה חלקים: ספרי אמ"ת (איוב, משלי, תהילים), חמש מגילות, והספרים האחרונים^[1]. המגילות כוללות את מגילת שיר השירים מגילת רות מגילת איכה מגילת קהלת מגילת אסתר. את מגילת אסתר קוראים בפורים כחלק ממצוות מקרא מגילה ואת שאר המגילות קוראים לפי חלק מהמנהגים במהלך מועדי השנה.

איסור אמירת פסוקים בעל פה

ערך מורחב - דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה

הגמרא במסכת גיטין גיטין ס ב דורשת מהפסוקים "כתוב לך את הדברים האלה", "כי על פי הדברים האלה" שתורה שבכתב יש לקרוא מתוך הכתוב, ותורה שבעל פה יש ללמוד רק בעל פה וממילא, שדברים שבכתב אסור לאמרם על פה ודברים שבעל פה אסור לכתבם. יש הסוברים שזו דרשה גמורה והדבר אסור מן התורה וכן נראה מרוב הפוסקים, ומאידך יש הסוברים שהדבר אסור רק מדרבנן^[2], ויש אומרים שאין בדבר איסור ממש ‏^[3].

חשיבותה

חז"ל אמרו כי התורה שבכתב ניתנה למשה בסיני יחד עם התורה שבע"פ ולכן מי שמודה רק בתורה שבכתב הוא מין. הצדוקים והקראים האמינו רק בתורה שבכתב. הכוזרי מסביר כי לא יתכן להבין את התורה שבכתב בלא התורה שבעל פה.

ראו גם

• תורה שבעל פה