מפקיעי שערים

אנשים המעלים את מחירם של צרכי אוכל נפש (כיינות, שמנים וסלתות) למעלה מחמישית מסכום הקרן.

את תופעת הפקעת שערים ראו בחומרה רבה, עד כי השוו את מפקיעי השערים למלווים בריבית, ועליהם הכתוב אומר: "לאמר מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר... נשבע ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם".

חכמים תיקנו תקנות מסויימות, שמטרתן לדאוג לחיי מסחר תקינים, ולמנוע הפקעת שערים. אחת מן התקנות הללו, ש"אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי, שלא להפקיע השערים" (תענית טו, ב). כלומר: אין קובעים תענית ציבור בתחילה ביום חמישי בשבוע, שלא יתייקרו על ידי כך מחירי הסחורות, שכן כשבעלי החנויות רואים שקונים סעודות גדולות, לליל התענית ולשבת, סבורים הם שרעב בא לעולם ומייקרים את השער.