ברכות השחר

ברכות שבח והודאה שמברכים לאחר שינת הלילה. בכל בוקר מברכים ברכות בהן אנו מודים לה' על חסדיו עמנו ועל הטובה שהוא מעניק לנו באופן תמידי. הן נקראות: "ברכות השחר". את ברכות השחר תיקנו חז"ל על סוגי ההנאות השונות המצויות בעולמנו.

3 מתוכן הן בסגנון שלילי: "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד", "שלא עשני אישה" (נשים מברכות "שעשני כרצונו").

זמן אמירתן

לפי הגמרא ^[1] יש לומר את ברכות השחר בשעת ההתארגנות בקימת הבוקר, וכל אחת מהם נתקנה על שלב אחר בקימה:

• כי שמע קול תרנגולא (כששומע את קול התרנגול), לימא (יאמר): ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה.
• כי פתח עיניה, לימא: ברוך פוקח עורים.
• כי תריץ ויתיב (כשמתיישר ויושב), לימא: ברוך מתיר אסורים.
• כי לביש, לימא: ברוך מלביש ערומים.
• כי זקיף (כשמזדקף), לימא: ברוך זוקף כפופים.
• כי נחית לארעא (יורד לארץ), לימא: ברוך רוקע הארץ על המים.
• כי מסגי (הולך), לימא: ברוך המכין מצעדי גבר.
• כי סיים מסאניה (נועל נעליו), לימא: ברוך שעשה לי כל צרכי.
• כי אסר המייניה (קושר חגורו), לימא: ברוך אוזר ישראל בגבורה.
• כי פריס סודרא על רישיה (פורש טלית על ראשו = חובש כובעו), לימא: ברוך עוטר ישראל בתפארה
• ...כי משי אפיה (שוטף פניו), לימא: ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי, ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך, ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון, וכוף את יצרי להשתעבד לך, ורחקני מאדם רע ומחבר רע, ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך, ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ותגמלני חסדים טובים, ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

וכן פסק הרמב"ם ^[2], וקבל על המנהג לאומרן יחד בבית הכנסת, וכן אומר הרמב"ם שאם לא עשה מעשה אחת מהן לא נתחייב בה, כגון מי שישן בבגדיו אינו מברך "מלביש ערומים" וכן הלאה.

אך המנהג לסדור אותם בבית הכנסת, מפני עמי הארץ שאינם בקיאין בהם ^[3].

אמירתן בט' באב ומי שלא ישן כל הלילה