בית הכנסת בחמת גדר

בית הכנסת בחמת גדר נבנה במאה הרביעית לספירה, דבר המעיד על קיומה של אוכלוסייה יהודית בעלת אמצעים באזור שבאה להתרפאות ולהנות מהמרחצאות המרפא. ^[1] זמן השהיה במקום הייתה כזאת עד שנמצאו מתפללים קבועים שתרמו לבניית בית הכנסת.

שרידי בית הכנסת נמצאו בגבעה במרכז האתר - ב"גובהה של עיר" - בהתאם למסורת . בבית הכנסת הייתה רצפת-פסיפס עם כתובות אחדות. רצפת הפסיפס הונחה על גבי רצפת-אבן. הפתח הראשי של המבנה היה בקיר המזרחי, בהתאם ההנחיה ההלכתית לפיה "אין פותחין פתחים [בבית הכנסת] אלא למזרח", כפי שמצינו בבית הכנסת הסמוך במעוז חיים של היום, בארבל, ובדרום הר-חברון למרות שירושלים היא בדרום והכניסה עם הפנים למקום המקדש אמורה הייתה להיות בצפון, וקו האמצע היה צריך להיות מצפון לדרום כפי שזה בבתי כנסת אחרים כמו בכפר נחום.

ברצפת-הפסיפס נמצאו עיטורים גיאומטריים פשוטים, כמקובל ברצפות בתי כנסת: עיטורים ולא דמויות. ברצפה משולבות כתובות-הקדשה, כולן בארמית. לפי תוכן הכתובות ניתן לקבוע מי היו מתפללי בית הכנסת ובאיזה תקופה חיו. בסמוך לבימת ארון-הקודש, בדרום, מעוטרת הרצפה בכתובת נוספת הנתונה בתוך זר עגול, ומשני צדדיה שני אריות ועצים דמויי-ברושים.

לפי הכתובות נראה כי בית הכנסת נבנה על ידי המתרחצים שבאו לחמת גדר. . באחת מהכתובות שנחשפו ברצפת הפסיפס של בית-הכנסת ^[2], נכתב כך:

"וד[כיר ל]טב (זכור לטוב)^[3] רב תנחום הלוי ב[ר ח]לפה דהב חד טרימיסין ( המטבע) ודכיר לטב (זכור לטוב) מינוקה דסיסיפה [צ]פוריה ו[קירי פ]טריק כפר עקביה ויוסה בר דוסתי דמן כפר נחום / דיהבון תלתיהון (שנתנו שלשתם) תלת גרמין

מלך ע[למה ית]ן ( מלך עולם יתן ) ברכתה (ברכה) בעמלה[ון]( בעמלם) אמן אמן סלה.

שלום ודכיר / לטב (זכור לטוב) יודן ארדה מן חימאוס דיהב תלת / ו[דכירין לט]ב ((זכור לטוב) ארביליי דיהבו[ן] מחירהון [ ] מלך / עלמ(מלך עולם) יתן ברכתה בעמלהון ( בעמלם) אמן אמן סלה"

ובכתובת אחרת (נוה, 34):

לפי הכתובות נראה כי בית הכנסת נבנה על ידי המתרחצים שבאו לחמת גדר. . באחת מהכתובות שנחשפו ברצפת הפסיפס של בית-הכנסת נכתב כך:

"וד[כיר ל]טב (זכור לטוב)^[4] רב תנחום הלוי ב[ר ח]לפה דהב חד טרימיסין ( המטבע)

ודכיר לטב (זכור לטוב) מינוקה דסיסיפה [צ]פוריה ו[קירי פ]טריק כפר עקביה

[ ] מלך / עלמ(מלך עולם) יתן ברכתה בעמלהון ( בעמלם) אמן אמן סלה"

"... דה[ב... לי]קרה דכנישתה... ודכירין לטב עיריא דהבון חד טר[ימ]יסין" מקור=נוה,עמודים 34-33

עיון במקומות מוצאם של התורמים, עולה כי הם מן הגליל, אך גם מאזורים מרוחקים יותר:

• [צ]פוריה – מהעיר ציפורי, בירת הגליל התחתון.
• כפר עקביה – ממקום בשם זה, כנראה ממזרח לכנרת, כיום על חוף-הכנרת המזרחי
• כפר נחום – בצפון הכנרת.
• חימאוס=אמאוס=חמת – אחת מערי ה'חמת' סביב הכנרת.
• אראביליי – מהעיר ארבל, ליד המושב ארבל של ימינו, ממערב לטבריה.

לזיהויה של 'עיריא' בכתובת השניה, יש לומר שכנראה הכוונה ל'בני העיר' שבה הפסיפס, כלומר, בני העיר חמת, חמת-גדר. קיימת גם הצעת קריאה אחרת: צוריא, וזיהויה בצור (מדרום לצידון או בעבר הירדן המזרחי).

כמה תרמו?

הנה לפנינו: טרימיסין אחד [=שליש דינר זהב], שלושה גרמין [= כנראה דינר כסף שלם] משלושה אנשים, שלושה [גרמין, כנראה דינר-כסף שלם] מאדם אחד, ו'מחירהון', שאיננו ברור. אפילו בני-העיר עצמה, בני חמת-גדר, תרמו תרומה צנועה – טרימיסין אחד.

לקריאה נוספת

אילן צבי, בית הכנסת חמת-גדר, בתי-כנסת קדומים בארץ-ישראל, ת"א תשנ"א, 93-91.

• ארליך זאב ח', המעיינות החמים, מזרח הירדן במבט יהודי, עפרה תשנ"ו, 54-53.

• נוה יוסף, בית הכנסת חמת-גדר, על פסיפס ואבן, ירושלים תשל"ח, 64-54.

• סוקניק אליעזר ליפא, בית-הכנסת העתיק בחמת-גדר, קובץ החברה לחקירת ארץ-ישראל, ג', תרצ"ו

קישורים חיצוניים

• זאב ח. ארליך ז'אבו, בית הכנסת בין חמת לתנינים, מקור ראשון - 24 ספטמבר 2007