שלמה מולכו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:19, 19 בינואר 2009 מאת דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''שלמה מולכו''' הוא בדיוגו פירס, דור שני למשפחת אנוסים בפורטוגל. נמנה על חסידיו של דוד הראובני אשר הצי...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלמה מולכו הוא בדיוגו פירס, דור שני למשפחת אנוסים בפורטוגל. נמנה על חסידיו של דוד הראובני אשר הצית את רוח הגאולה בראשית המאה ה-16 באירופה. בעקבות הקרבה בן השניים שלמה המלך ביצע בעצמו ברית מילה וחזר ליהדות. הוא הגיע לארץ ישראל ונפגש עם רבי שלמה אלקבץ מחבר "לכה דודי" ועם רבי יוסף קארו "הבית יוסף".

הרב אורי דסברג מציין כי "מהטלית שנותרה אחרי מותו בעיר פראג לומדים הפוסקים (מג"א יא,כב) את מספר הכריכות בפתילי הציצית."

בספרו "המפואר" שראה אור בשנת רפ"ט (1529) פירסם שבשנת ש' (1540) תבוא הגאולה, שחלק מסימניה יהיו רדיפות נגד עם ישראל וחורבנה של רומי. וברוח זו דרש את דרשותיו כששב לאיטליה. הדבר לא מצא חן אף בעיני שומעי לקחו היהודים, והוא עצמו מספר: "סבבוני עדת מרעים והלשינו עלי לפני ההגמון". טענת המלשינות היתה שהוא הגיע לאיטליה כמרגל מטעם ממשלת תורכיה. דיוגו מצא מחסה אצל... האפיפיור קלמנס השביעי. זה נתן בידו מכתב המבטיח את שלומו, בין השאר משום שדיוגו ניבא לו ולחשמניו שעומד להתרחש ברומא שיטפון גדול, דבר שבאמת קרה. כן ניבא גם על רעידת אדמה שתפגע בארץ מולדתו, בפורטוגל, וגם זה קרה במציאות. אפיפיור זה אפילו הצילו פעם אחת משריפתו על מוקד האינקויזציה, כשבמקומו שלח אדם אחר לעלות למוקד.

אך בסופו של דבר כן הועלה על המוקד במנטובה שב[[איטליה בה' בטבת שנת רצ"ג (1532).

מציינים כי למרות "משיחיותו" היה מקובל בקרב חכמי ישראל (ראו להלן ענין הציצית), שלא כמו דוד הראובני ושבתי צבי, אולי היה זה בזכות "הבית יוסף", שעליו היה מקובל.


קישורים חיצוניים