ברכת האילנות

היוצא ביומי ניסן וראה אלינות שמוציאין פרח מברך את ברכת האילנות.

הברכה

נוסח הברכה: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם.

זמנה

זמן הברכה הוא בחודש ניסן, כמאמר הגמרא [ברכות מג, ב]: אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן, וחזי אילני דקא מלבלבי - אומר וכו'. ואם עבר ניסן, ולא בירך - מברך בלא שם ומלכות [הגדת אורח חיים למרן רבינו יוסף חיים זצ"ל]. אמנם יש שכתבו שאף לאחר ניסן יכול לברך, כל זמן שיש פרחים באילן, ולא גדלו הפירות; ומה שאמרו "ביומי ניסן" - לאו דוקא, אלא דיברו חכמים בהווה [שו"ת יחוה דעת, חלק א סימן א, ומשנה ברורה סימן רכו ס"ק א]. ואם גדלו הפירות - לא יברך עוד [שלחן ערוך, סימן רכו סעיף א, אמנם יש שכתבו שאם לא ראה האילנות מקודם - מברך, ראה במשנה ברורה שם ס"ק ד]. וכן הדין אם נפל הפרח, שאינו מברך [הגדת אורח חיים].

אינו מברך ברכה זו אלא פעם אחת בכל שנה ושנה [שלחן ערוך, שם].

ראוי להקדים ולברך ברכה זו בראש-חודש ניסן, וכבר אמרו: זריזין מקדימין למצות [פסחים, דף ד ע"א]. ויש מברכים ברכה זו בחול המועד, בריבוי עם ובלבוש נאה.

ביום שבת אין לברך ברכה זו, שמא יתלוש [מהרש"ל]. ועוד טעם יש בדבר, לפי דברי המקובלים ז"ל, שכאשר מברך ברכת האילנות - הוא מברר את ניצוצות הקדושה, ויש בזה משום איסור בורר [הגדת אורח חיים למהר"ר רבי יוסף חיים זצ"ל, וכף החיים, סימן רכו אות ד; וע"ע בשו"ת שמחת כהן, או"ח סימן קמב, ובשו"ת יחוה דעת ח"א סימן ב].

גדריה

אין לברך ברכת האילנות על אילן המורכב באיסור [שו"ת רב פעלים, חלק ב סימן לו]. אמנם יכול לברך ברכת האילנות על אילן שהוא ערלה [שם, חלק ג סימן ט].

על אילני סרק אינו מברך ברכת האילנות [משנה ברורה סימן רכו, ס"ק ב].

יש מהדרים לברך על שני מיני אילנות. ואין זה עיכובא [הגדת אורח חיים].

טוב לצאת מחוץ לעיר, "האי מאן דנפיק". ואם הוא אנוס או שאין לו כח - יכול לברך הברכה בתוך העיר [שם, משם ספר פרי האדמה]. וגם טוב לברך ברכה זו בעשרה, "ברוב עם הדרת מלך" [משלי יד, כח], ויאמרו קדיש [הגדת אורח חיים].