קבלה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
הקבלה היא תורת הנסתר והסוד, שבמשך אלפי שנים עברה בסתר מרב לתלמיד, ובמאות השנים האחרונות התחילה להתפרסם גם לפשוטי העם. ספר הזוהר הקדוש הוא ספר היסוד של הקבלה. עיקרה של הקבלה הוא בירור בניין העולמות והשתלשלותם.
הסטוריה
- מאז ומתמיד יחידי עולם עוסקים בסתר בתורת הרז.
- בשנת ב' 1760- בערך, אברהם אבינו מחבר את ספר יצירה, שהוא הספר הבסיסי ללימוד הקבלה.
- בשנת ג'תת"ק 140 בערך, רשב"י מחבר את הזוהר ובכך מגלה את תורת הנסתר. תקופה זו היא כמה עשרות שנים לאחר החורבן, כי בתחילת הגלות ניתנת תורת הסוד הגואלת ומוציאה מהגלות.
- האלף השישי 1240 והלאה, הוא זמן גילוי חכמת הקבלה. הרמב"ן פותח את תקופה זו.
- בשנת ר"פ 1520 בערך, חי הרמ"ק - מגדולי המקובלים, בדורו של האר"י אך קדם לו.
- בשנת ש' 1540 בערך, לאחר שעברנו בכור ההיתוך של כל ייסורי הגלות שזיככו אותנו, נעשינו ראויים להופעת האר"י הקדוש וגוריו, והיה עלינו להתייסר בייסורים אלה כדי להכשיר את גילוי הקבלה בהדרגה להמון. עיקר הבנתנו היום בזוהר היא ע"פ פרשנות האר"י. ועדיין התפשטות זו היתה בחבר נבחרים מצומצם. תורת האר"י נקראת "חכמת הפרצופים" על שם חמשת הפרצופים (אריך אנפין, אבא, אמא, זעיר אנפין, נוקבא דזעיר אנפין) המרכיבים את אילן הספירות.
- בשנת ת"ק 1740 בערך, מופיעים הבעש"ט וממשיכיו, שבאמצעות תורת החסידות פועלים להורדת הבנת פנימיות התורה לשכלנו ולהפצת לימודה בהמון.
- במאה האחרונה ניסו הרב קוק והרב אשל"ג להתאים את חכמת הקבלה לבני זמננו.
- עתה, בדור הגאולה, חובתנו להפיצה בהסבר ובהבנה ולהתעמק בה וכך לקרב את המשיח במהרה בימינו אמן.
חכמי ישראל במשך הדורות
- אברהם אבינו (א'תתקמ"ח-ב'קכ"ג) מחבר את ספר יצירה.
- רשב"י (נפטר בערך בשנת ג'תתקכ"ה 165) - מחבר הזוהר הקדוש.
- הרמ"ק (רפ"ב-ש"ל 1522-1570) - ר' משה קורדובירו. תלמידו של ה"בית יוסף" בנגלה ושל ר' שלמה אלקבץ בנסתר. גדול המקובלים שלפני האר"י.
- האר"י (רצ"ד-של"ב 1534-1572) - ר' יצחק לוריא אשכנזי. נולד בירושלים. תלמידם של הרדב"ז ובעל השיטה מקובצת, ואף סייע בכתיבת השיטה מקובצת. פגש את הרמ"ק. היה לו גילוי אליהו תדיר. פירש את הזוהר. לא השאיר חיבורים בכתב, אך לאחר מותו, תלמידו - ר' חיים ויטאל - הדפיס את תורתו.
- ר' חיים ויטאל (ש"ג-ש"פ 1543-1620) - נולד בצפת. תלמידו של ר' משה אלשיך בנגלה ושל הרמ"ק בנסתר. תלמידו המובהק של האר"י וקיבל ממנו את סודותיו בתורת הקבלה. כתב את תורתו של האר"י בספר "עץ חיים". לפני מותו ציווה שיקברו עימו את כל כתביו, וכן עשו. לאחר מכן הוציאום ע"פ שאילת חלום.
- הבעש"ט (ת"ס-תק"כ 1700-1760) - הפיץ את הקבלה בהמון בעזרת תנועת החסידות שייסד.
- הרב קוק והרב אשל"ג (המאה האחרונה) - ניסו להתאים את חכמת הקבלה לבני זמננו.
ספרי יסוד בקבלה
- ספר יצירה - אברהם אבינו.
- זוהר - רשב"י.
- עץ חיים - עיקר תורתו של האר"י. נכתב ע"י ר' חיים ויטאל.
יסודות
- עיקרה - לימוד קבלה: הלומדים תורה ללא חכמת הקבלה עושים את התורה יבישה, וכל החסד שהם עושים בלימודם אינו אלא לטובת עצמם, הם גורמים עניות וחורבן וביזה והרג ואבדון לעולם, תורתם אינה לשמה, ובעוון זה אורך גלותנו וכל הצרות הנמשכות ממנה.
- מטרתה: בירור בניין העולמות והשתלשלותם מראש כל הדרגות עד לעולמות התחתונים שאין תחתון מהם.
- מטרת הבריאה: מטרת ה' בבריאה היתה שנכיר אותו, כי רק אז נוכל להמליכו עלינו. הכרתנו בייחודו הבלעדי היא שיא הטובה שביכולתנו להשיג בחיינו. כדי להביא לנו טובה זו, ברא ה' את הבריאה ואותנו בתוכה, כי רק כך יתאפשר לנו להכירו, להמליכו, ולזכות בטוב המוחלט.
- רוע: עולם הסטרא אחרא נבנה גם הוא - כעולם הטוהר - מארבע עולמות ופרצופיהם (עשר הספירות נחלקות לחמישה פרצופים), שהרי "גם את זה לעומת זה עשה אלוקים" - כדי שהבחירה תהיה חופשית ונכונה, צריך שלכל כח קדושה תהיה מקבילה שוות ערך בטומאה. מקום עמידת הסטרא אחרא הוא בתחתית הסולם, מתחת לעולם העשייה.
- מצוות ועבירות: במעשינו הרעים, חלילה, יש בכוחנו להגביר את כוחה של הסטרא אחרא עד כדי נתינת יכולת שליטה שלה בעולמות ובפרצופי הקדושה. אולם במקביל, כל מעשה טוב מגביר את האור וממילא מחליש את כוחה של הסטרא אחרא, משפילה ומקטינה, כי היא יכולה להצליח ולהתפשט רק כששורר חושך והאור מוסתר. העולם נוסד כך שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ובאפשרותנו להתגבר עליה ולמונעה מלהחריבנו.
- תפקיד האדם: לשחרר את הניצוצות (מהקדושה) מאחיזת הסטרא אחרא ולהעלותם ע"י השימוש בהם לענייני עבודת ה' וכך להכניס גם אותם לעולם התיקון. עלינו להשלים את מה שהחל ה' במלאכת תיקון העולם, ועלינו להישמר מלקלקלו, חלילה.
כל מצווה שאדם עושה וכל עבירה שהוא נמנע מלעשותה הם נדבך בתיקון העולמות, בהחשת ביטול הרע וביעורו, עד שיתוקנו כל העולמות במלכות ש-די, המלכות שהיתה מטרת הבריאה ותכליתה.
- אחדות ה': נחלקו בזה המקובלים -
- המקובלים עד הרמ"ק ועד בכלל: סוברים שהתהוות העולמות נעשתה ע"י עילה ועלול, סיבה ומסובב (בחסידות שיטה זו נקראת "שיטת השתלשלות").
- האר"י: סובר שהתהוות העולמות נעשתה ע"י "צמצום" - אור אין סוף ב"ה צמצם את עצמו ונתן אפשרות להתהוות עולמות (בהבנת דבריו נחלקו החסידים והמתנגדים).
במשך הדורות היו שהתנגדו ללימוד הקבלה לכל העם: הרמב"ם כתב שניתן ללמוד את חכמת הסוד רק לאחר שימלא כריסו בש"ס ופוסקים. וכן הש"ך כתב שניתן להתחיל בלימוד זה רק בגיל ארבעים.