טוביה חטא, וזיגוד מינגד

@2 זה עבר עברה, וזה נענש? זה חוטא וזה מתחייב?. "טוביה חטא וזיגוד מינגד" משמש כמשל לכל מקרה שאחד חוטא והשני נענש.

מקור הביטוי הוא במעשה שהיה: אדם ושמו טוביה - חטא. בא זיגוד, והעיד עליו יחידי לפני רב פפא. הלקה רב פפא את זיגוד. שאל זיגוד את רב פפא: "טוביה חטא וזיגוד מינגד"? כלומר: טוביה הוא שחטא, ואני, זיגוד, לוקה? השיב לו רב פפא: כך צריך להיות, משום שהדין הוא, שעד אחד אינו נאמן להעיד. נמצא, שזיגוד שבא לספר על חטאו של טוביה, לא עשה כן מפני החיוב להעיד על מה שראה, אלא כהולך רכיל, ומשום שעבר על איסור "לא תלך רכיל" (ויקרא יט, טז), יש להלקותו.