רימון

רימון

עץ ים תיכוני. נשיר. מכיל מאות גרעינים עסיסיים המצטיינים גם בערך רפואי. החמישי משבעת המינים.

במקורות

מהרימון הביאו המרגלים להראות את טוב הארץ (במדבר יג, כג).

בתקופות שונות שימש הרימון כעיטור לתשמישי קדושה. במעיל של הכהן הגדול היו תלויים רימונים (עשויים תכלת וארגמן) לקישוט.

בשיר השירים מופיע הרימון כסמל היופי (ד, ג; ו, ז).

חכמים דרשו שאפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון (ברכות נז, א).

בליל ראש השנה אוכלים רימון ומתפללים "שירבו זכויותינו כרימון".