לחם הפנים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
שתים עשרה חלות שהיו עורכים כל שבת על שולחן הזהב בהיכל.
לחם הפנים הוכן מבצק של קמח סולת. אורך הבצק לפני קיפולו - עשרה טפחים. רוחבו - חמשה טפחים. עוביו - טפח. בארבע פינותיו של הבצק הוסיפו כעין קרנות מהבצק עצמו, בגובה שבעה אצבעות. את הבצק השטוח קיפלו משני צידיו שני טפחים, ואפו אותו בתנור כשהוא מונח בתוך קערת ברזל[1].
שתים עשרה חלות אפו בכל ערב שבת. כל חלה משני עשרונים[2] קמח סולת. לאחר האפיה נתקבל לחם שאורכו ששה טפחים, רוחבו חמשה טפחים וגובהו שני טפחים.
שלושה שמות ללחם הפנים: א. "לחם הפנים" שמות כח, ל - על שם שהיתה צורתם כעין פנים; ב. "לחם התמיד" במדבר ד, ז - מפני שהיו תמיד על השולחן לפני ה' ולא הוסרו משם כל השבוע עד שהניחו אחרים במקומם; ג. "לחם המערכת" דבה"י א ט לב - מפני שהונחו על שתי מערכות.