למנוייו

חובת שחיטת קרבן פסח לשם אנשים שנימנו עליו.

נאמר בתורה שמות יב, ד: "ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות, איש לפי אכלו תכוסו על השה", ומכאן שצריך להימנות על קרבן הפסח קודם שחיטתו; ואם שחט את הפסח שלא לשם החבורה שנימנתה עליו אלא לשם חבורה אחרת, הקרבן פסול.

השוחט את הפסח לשם אנשים שנימנו עליו ולשם אנשים שלא נימנו עליו, הקרבן כשר.