מסתערבים
|
|
מסתערבים (עדה) הם ילידי ארץ ישראל שהערבית היא שפתם העיקרית. הם נחשבו לאחת העדות יהדות ארצות האסלאם יחד עם : יהדות צפון אפריקה שכונתה ה"מערבים" - אנשי מגרב, כלומר ארצות צפון אפריקה (תוניס, מרוקו, אלג'יר) והיהדות ספרד - מגורשי ספרד ופורטוגל, שהיגרו לארצות מערב אירופה (הולנד, איטליה), תורכיה וארץ ישראל.
מוצאם היה מישובים בגליל כמו : פקיעין וכפר יסיף שלפי המסורת הישוב היהודי לא פסק בהם מימי חורבן בית שני. ל.חזן וי.פלר [1]סבורים כי אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות הערבית וההצלבנית. רק בזמן העות'מאנית עזבו חלק מהיהודים את הכפרים ונאלצו למכור את אדמם לשכניהם הערבים.
מחבר אוצר ישראל כתב כי בעת חידוש הישוב היהודי בירושלים בשנת 1516 היו בעיר:"רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון ועל המסתערבים שייך (זקן) יצחק".
משה סמילנסקי בסיפוריו על תולדות הישוב בימי המושבות הראשונות, מספר על יהודים בלבוש ערבי, אשר דברו ערבית שוטפת והציגו עצמם בתור יהודים.בינהם הוא מונה אחד מההשומרים הראשונים של פתח תקווה. הם סיפרו שהם בדרכם לירושלים. עם זאת, היו שנשארו זמן מה במושבות ושימשו בשמירה.
הערות שוליים
- ↑ בספרם דברי ימי הציונות, הוצאת קרית ספר , תשי"א