הרב יצחק נסים

הרב הגאון יצחק נסים זצ"ל היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל.

רבי יצחק נסים רחמים נולד לאביו רבי רחמים זצ"ל, בעיר בגדאד שבבבל [עירק]. רבי יצחק היה אחיו של רבי יחזקאל עזרא זצ"ל, בעל "עצי היע"ר". רבי יחזקאל עזרא היה רב גאון וחריף מאד; בתשובה לשאלתו כותב מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל - נשאלתי מהרב הכולל סוה"ר [סיני ועוקר הרים] מהר"ר יחזקאל עזרא בן מולא [=החכם] רחמים נר"ו וכו'. רבי יחזקאל עזרא נפטר בהיותו בן 31 שנים, זיע"א.

בצעירותו עלה רבי יצחק לארץ ישראל, ולאחר מכן חזר לבגדאד. בהמשך עזב הרב רבי יצחק את עיר מולדתו ועלה להשתקע בארץ ישראל.

הרב נסים היה תלמיד חכם גדול, ובבוא הזמן נתבקש לכהן כראשון לציון, בשנת תשט"ו, לאחר שנפטר הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל. הרב נסים כיהן במשרת הרב הראשי הספרדי שנים רבות, בתחילה לצידו של רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, ולאחר מכן עם רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל.

הרב נסים חיבר ספר שו"ת "יין הטוב", שני חלקים, ונדפסו שניהם בכרך אחד. הספר יצא בשתי מהדורות, ולאחרונה יצאה מהדורה שלישית. בראש הספר הובאו מכתבים מאת הגאון הרב ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל, בעל "משנה ברורה" ו"חפץ חיים", וכן מהגאון אב"ד אלדטשטאט. בתחילת החלק השני מובא מכתב מהגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.

הרב נסים הקים בית מדרש לדיינים. בין תלמידיו היה הגאון רבי מרדכי אליהו שליט"א, אשר בגיל 24 נהיה לדיין, הצעיר ביותר בארץ.