כלב בן יפונה

אחד משני המרגלים שלא חטאו בחטא המרגלים. היה נציגו של שבט יהודה. לפי המדרש הוא הלך לבדו להשתטח על קברי אבות בחברון.

כשהוציאו המרגלים את דיבת הארץ רעה וכל העם בכה היסה אותם כלב ואמר להם שלא יראו כי "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ". לאחר מכן קראו הוא ויהושע בן נון את בגדיהם. הם לא נענשו בחטא המרגלים וה' אומר על כלב: "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה".

לאחר חלוקת הארץ קיבל את חברון. קבור בתמנת סרח - היא "כפל חארת'", בה קבור גם יהושע בן נון.