לשון של זהורית

רצועה של צמר צבוע באדום.

"לשון של זהורית" שימשה בכמה מצוות: א. בפרה אדומה: בתוך שריפת הפרה היו מניחים גם לשון של זהורית; ב. בטהרת מצורע: בין הדברים הנטבלים בדם הציפור השחוטה היתה גם לשון של זהורית; ג. בשעירי יום הכיפורים: בין קרניו של השעיר המשתלח לעזאזל, ובצווארו של השעיר שעלה עליו הגורל "לשם", היו קושרים לשון של זהורית.