הרב צבי יהודה הכהן קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל - ראש ישיבת מרכז הרב, בנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.

הקשר לאביו

הרצי"ה הוציא לאור כמעט את כל כתבי הראי"ה קוק זצ"ל, אותם ערך מתוך פנקסים שהותיר אביו. הוא המשיך אותו בראשות ישיבת מרכז הרב, ונחשב לממשיך דרכו האמונית.

המאבק על ארץ ישראל

במלחמת ששת הימים, לאחר ששוחרר הכותל המערבי הביאו מיד את הרצי"ה והרב הנזיר לכותל. הרצי"ה הכריז שם לאוזני הכתבים והעיתונאים שהגיעו למקום: "ידע כל העולם כולו: חזרנו הביתה ולא נזוז מכאן!" בכך מתחיל פרק המאבק על ארץ ישראל שבראשו עמד הרב. הרצי"ה סירב לחתום על עצומת של "ארץ ישראל השלמה" שדרשה מהממשלה להכיר בכך שחזרנו לגבולות א"י השלימה ואין ליסוג משם, משום ש"עדין לא הגענו לכל גבולות הארץ המובטחת". בשל כך, הרב פרסם כרוז משלו בשם "לא תגורו". הרצי"ה עמד בראש תנועת ההתיישבות ביש"ע ושלח את תלמידיו להשתתף בעליות לקרקע. הרב עצמו הגיע לסבסטיה ונטע שם עץ ושהה שם בשעת הפינוי.

מאבקים ופעולות נוספות

הרב פעל לאישור העליה מרוסיה.

הרצי"ה השפיע רבות על עולם התורה הדתי-לאומי, וישיבות רבות כיום מנוהלות ומוקמות ע"י ממשיכי דרכו. תנועת הנוער הנפרדת "אריאל" הוקמה בעידודו ע"י תלמידיו.

תלמידיו

(ע"פ סדר א' ב')

- הרב שלמה אבינר שליט"א, ראש ישיבת עטרת כהנים ורב הישוב בית אל א'.

- הרב יעקב אריאל שליט"א, רבה של העיר רמת-גן.

- הרב חיים דרוקמן שליט"א, ראש ישיבות "בני עקיבא".

- הרב צפניה דרורי שליט"א, רבה של קרית-שמונה וראש הישיבה.

- הרב צבי טאו שליט"א, נשיא ישיבת "הר המור".

- הרב דב ליאור שליט"א, רבה של קרית-ארבע וראש ישיבת "ניר".

- הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א, רב היישוב בית אל ב' וראש הישיבה.

- הרב יעקב פילבר שליט"א, מחבר הספר "איילת השחר".

- הרב חיים אביהוא שוורץ שליט"א, ר"מ בישיבת בית אל.

- הרב חיים שטיינר שליט"א, ר"מ בישיבת "מרכז הרב".

כתביו

בספר "לנתיבות ישראל" [ב' כרכים] קובצו מאמריו של הרצי"ה, חלקם בנושאים הלכתיים וחלקם בענייני השקפה. הספר יצא לאור בעריכה מחודשת ע"י ישיבת בית אל. בספר "ארץ הצבי", שיצא לאור ע"י ישיבת בית אל פורסמו כרוזים שכתב הרצי"ה, בענייני ארץ ישראל. כמו כן שיעורים שנתן הרב צבי יהודה שוכתבו ע"י תלמידיו - בספרים "מתוך התורה הגואלת" [ה' חלקים], "שיחות הרב צבי יהודה".

הרב נפטר בפורים דפרזים (י"ד אדר) מספר חודשים לפני פינוי ימית וסיני, בשנת תשמ"ב, לאחר שסבל מכאבים ברגלו שהביאו אף לכריתתה.