חמירא סכנתא מאיסורא

חמורה הסכנה מן האיסור.

חולין י, א.

הגמרא קובעת כי ההלכות הנוגעות לבריאות האדם ושמירה על גופו, הן חמורות מההלכות הנוגעות לענייני איסורים.

כתוצאה מדין זה אנו אומרים, שבניגוד להלכות איסורים שבהם הולכים אחר הרוב גם לקולא, ואם התערבב איסור בהיתר, וההיתר הוא יותר מן האיסור (כל איסור לפי גדריו המיוחדים: רוב, אחד מו שניים, אחד מול שישים), אנו מתירים את התערובת הזאת באכילה, הרי כשנתערב דבר שיש בו סכנה במאכל, אין אנו מתירים לאכול תערובת זו, אפילו אם הדבר שיש בו סכנה הוא מיעוט קטן, ולעומתו עומדת כמות גדולה של מאכל שאין בו סכנה, ואין אנו הולכים אחר הרוב להקל במקרה זה.