אבודה מכל אדם

הגדרה

אבידה שהיתה במצב ששום אדם לא יכול להצילה, מותר לכל אדם לזכות בה {{{1}}}.

לדוגמא, זוטו של ים, המציל מן הארי {{{1}}}, אבידה ששטפה נהר {{{1}}}.

נקרא גם אבודה ממנו ומכל אדם, זוטו של ים.

מקור וטעם

מקורו מהפסוק {{{1}}} "וכן תעשה (מצוות השבת אבידה) לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה" - מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם, יצתה זו שאבודה הימנו ואינה מצויה אצל כל אדם {{{1}}}.

בטעמו נחלקו המפרשים לארבע דעות:

א) מדין יאוש, שכיוון שאבודה מכל אדם המאבד מתייאש ממנה {{{1}}}.

ב) מדין הפקר {{{1}}}.

ג) דין נפרד, שחפץ שאבוד מכולם - התירה התורה לזכות בו {{{1}}}.

ד) יש בו את שני דינים: גם יאוש, וגם פטור ממצוות השבת אבידה {{{1}}} {{{1}}}.

במהות "אבודה מכל אדם" חקרו האם הדין הוא שתהיה אבודה גם מכל אדם, או שמעיקר הדין צריכה להיות אבודה רק ממנו (מהמאבד), אלא שע"י שאבודה מכל אדם נעשית אבודה ממנו לגמרי, שאם אינה אבודה מכל אדם יכול אדם אחר להחזירה לו {{{1}}}.

בדינים שונים

גזל - הקונטרסי שיעורים {{{1}}} כתב שאינו רק בדיני אבידה, אלא הוא בדיני גזל שבכל התורה, שממון שאין שום אדם מקפיד עליו, אין בו איסור גזל.

ראה גם

אבידה

יאוש